ת"א 1456/03

תקציר

התובעים תבעו את הנתבעים, בטענה כי הם גבו תשלום יתר בגין הודעות SMS נכנסות, תוך ניצול מעמדם המונופוליסטי כשערים להעברת הודעות אלה לרשת הסלולר במדינה. לצד התביעה, ביקשו התובעים לאשר את התביעה הייצוגית. בתגובה הגישו הנתבעים בקשה למחיקת מסמכים מסוימים שהגישו התובעים לתמיכה בבקשתם לאישור תובענה ייצוגית, קרי דוחות וחוות דעת של משרד התקשורת. הנתבעים טענו כי מסמכים אלה חסויים, בהתבסס על תקנה 9 לתקנות הבזק, המחייבת חיסיון מידע שהוחלף בין המשרד לבין בעלי הרישיונות. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, קיבל את בקשתם והורה על מחיקת הדוחות מפרוטוקול בית המשפט. נמצא כי הדיווחים אכן התבססו על מידע חסוי שמסרו הנתבעים למשרד לפי תקנות הפיקוח. תכליתו של חיסיון זה, לעודד שיתוף פעולה בין המשרד לבין בעלי הרישיונות, תיפגע אם ייעשה שימוש במידע זה במסגרת הליכים משפטיים. בעוד שהפרסומים פורסמו באתר האינטרנט של המשרד, קבע בית המשפט כי אין בכך משום ויתור על סודיות, שכן הנתבעים לא פרסמו אותם והפרסום עצמו אינו שולל את תכלית החיסיון. טענות התובעים בדבר אינטרס הציבור בשקיפות ובהליך חקיקת המשנה נדחו, שכן הן אינן קשורות למקרה הנוכחי. תחת זאת, הורה בית המשפט על מחיקת סעיפים מכתבי התביעה, שהתייחסו או הסתמכו על הדוחות החסויים, ופסק לנתבע שכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ₪.