עע"מ 4324/11

תקציר

המערער הגיש בקשה לאיחוד משפחות עם אשתו, אזרחית ישראלית, באפריל 1999. הבקשה אושרה בחודש יולי 2001, והמערער קיבל רישיון לישיבת ארעי. בחודש יוני 2000 הגיש המערער בקשה להארכת רישיון השהייה הזמני שלו, אשר אושר בחודש דצמבר 2002. ניתן לשדרג את מעמדו של המערער ממקום מגורים ארעי לישיבת קבע אם החזיק בהיתרים 27 חודשים לפני המועד הקובע. בשל העיכובים בטיפול הן בבקשה לאיחוד משפחות והן בהארכת רישיון השהייה הזמני, החזיקה המערערת בהיתרים במשך 12 חודשים בלבד. המערער טען כי השיהוי נבע ממעשיו הבלתי מוצדקים של המשיב ועל כן יש לשדרג את מעמדו. בית משפט קמא דחה את טענת המערער. בערעור קבע שופט בית המשפט העליון כי יש ממש בטענות המערער. בית המשפט מצא כי בכוונת המשיב להשיב לבקשות לאיחוד משפחות בתוך שישה חודשים וכי התנהלותו של המשיב הן בשלב המקדמי והן בשלב הראשון של ההליך המדורג לאיחוד משפחות היוותה שיהוי בלתי מוצדק. משכך, קיבל בית המשפט את הערעור, דחה את פסק דינו של בית משפט קמא והורה למשיב לשדרג את מעמדו של המערער, בכפוף לתנאים הנדרשים. המשיב חויב גם בשכר טרחת עורך דינו של המערער. השופטים ארבל ושוהם הסכימו עם ההחלטה.