ת"פ 12494-05-20

תקציר

הנאשם הורשע בעבירה של חבלה בכוונה מחמירה ונגזרו עליו 20 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי המעצר, ועוד 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לאחר שחרורו. גזר הדין כולל גם שישה חודשי מאסר על תנאי נוספים, קנס של 50 אלף שקל שישולם למתלונן, ונקבע כי הנאשם לא יבצע עבירות אלימות במהלך תקופת ההשעיה. השופט הכיר בחומרת העבירה, המצדיקה בדרך כלל עונש מאסר ממושך, אך לקח בחשבון את הנסיבות הספציפיות שהובילו לעבירה, סיכויי השיקום של הנאשם ואי סדרים בתיק, והצדיקו עונש קל מהרגיל. השופטת הדגישה כי למרות שהעונש קל מהצפוי, בחינה קונקרטית של המעשה, סיבותיו ומאפייני הנאשם הובילה לתוצאה זו, העולה בקנה אחד עם עקרון הענישה האישית. עוד צוין בפסק הדין כי לנאשם עבר פלילי קודם, הוא הביע חרטה ועבר שיקום מסוים, אך חומרת העבירה עדיין מחייבת עונש מאסר.