בר"ע 41007-04-24

תקציר

במקרה של אביגדור ארבל נגד המוסד לביטוח לאומי, המשנה לנשיא אילן איטח בחן בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים, שאישר את קביעת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה). הוועדה קבעה כי לארבל נקבעה נכות רפואית משוקללת של 19% בשל ליקויי כתף, המייחסת 10% לכל כתף. החלטה זו באה לאחר שורה של ערעורים והערכות מחודשות משנת 2013, שסבבו סביב הסיבה לליקויי הכתף של ארבל והקשר שלהם לעבודתו כחקלאי וחותך תיל. למרות טענותיו של ארבל, הנתמכות בחוות דעת מומחים, כי ליקויו נבעו באופן מלא מעבודתו המאומצת סברה הוועדה כי קיים קשר חלקי בלבד, כאשר חלק מהנכות נבעה ממחלות ניווניות שאינן קשורות זו לזו. בית המשפט המחוזי דחה בעבר את ערעורה של ארבל, והדגיש כי הרכב הוועדה החדש אינו כבול לקביעות העבר וכי 20% הנכות שהוצעו בעבר בהערכות קודמות אינן נתמכות בבחינה הנוכחית. עוד קבע בית המשפט כי הוועדה, לאחר שמיעת עדותה של ארבל ובחינת הראיות הרפואיות, הייתה רשאית לקבוע מחדש את דרגת הנכות ואת סיבתיותה. הבקשה לערעור נוסף הצביעה על טעויות שונות לכאורה, לרבות ההטיה לכאורה של הוועדה ופרשנותה לעדויות רפואיות, אך נדחתה בסופו של דבר על ידי סגן הנשיא. הוא הדגיש את ההליך המינהלי התקין שננקט, את הסמכות המקצועית של הקביעות הרפואיות ואת היעדר ראיות משכנעות לערער על טוהר החלטת הוועדה. משכך, בקשת רשות הערעור נדחתה ללא פסיקת הוצאות, ובכך חיזקה את התקדימים המשפטיים הנוגעים להערכת נכות מעבודה במסגרת חוק הביטוח הלאומי.