ת"פ 36381-03-13

תקציר

בית המשפט מצא את הנאשם אשם באישומים המיוחסים לו בכתב האישום. על פי הכרעת הדין, הנאשם, יחד עם תוקף נוסף, תקפו את המתלונן וגרמו לו לחבלות קשות. התקיפה אירעה זמן קצר לאחר שהאחרון איים מילולית על המתלוננת. שני התוקפים פעלו בסמיכות ובשיתוף פעולה מלא במטרה לפגוע במתלוננת. בית המשפט הרשיע את הנאשם גם בכך שאיים על חברתו של המתלונן במהלך התקיפה ועל המתלונן עצמו במהלך עימות שלאחר מכן. בית המשפט הסתמך על עדויותיהם של המתלונן, חברתו ועד ראייה נוסף שנכח בזירה, שכולם זיהו את הנאשם כאחד התוקפים. גרסתם לאירועים נמצאה עקבית ואמינה. לעומת זאת, בית המשפט לא מצא את עדותו של הנאשם משכנעת, וציין את תגובותיו המתחמקות והבלתי הגיוניות. בית המשפט בחן את סוגיית מחדלי החקירה מצד המשטרה, אך קבע כי הם לא פגעו באופן מהותי ביכולתו של הנאשם להתגונן, במיוחד לאור העובדה שזכה לחקירה ארוכה ומתישה. כמו כן, נדונה מהות החבלות שנגרמו למתלונן, ובית המשפט הגיע למסקנה כי הן מהוות פגיעה חמורה. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי התביעה עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה וכי מחדלי החקירה אינם מצדיקים טענת הגנה מן הצדק. הנאשם הורשע באישומים וכתב האישום נגדו אושר.