ת"א 3212/98

תקציר

התובע, שנולד פג בשנת 1982, תבע את קופת החולים של ההסתדרות בגין רשלנות, בטענה כי אי מתן חיסוני פוליו במועדים שנקבעו על ידי משרד הבריאות גרם לו לחלות במחלה. התביעה, שהוגשה בשנת 1998 כאשר התובע היה קטין, ייצגה התפתחות מתמדת של עמדות וטיעונים. בתחילה טען התובע כי הנתבע התעלם מבריאותו הלקויה והיה עליו להשתמש בחיסון אחר; בנוסף, הם היו צריכים לבצע בדיקות כדי לוודא את ספיגת החיסון. משנדחו טענות אלו על ידי חוות הדעת הנגדיות של הנתבעת, טענה התובעת כי החיסונים לא נקלטו בשל עיכובים בנתינתם, ובהמשך כי עיכובים אלה, יחד עם כישלון החיסונים, משתמעים מאחריותה של הנתבעת. בית המשפט בחן חוות דעת רבות של מומחים, עדויות של עובדים ממרפאת טיפת חלב הרלוונטית ורישומים רפואיים, ולא מצא ראיות לרשלנות מצד הנתבעת. חיסון הפוליו שניתן אז היה מזן נגיף הפוליו המוחלש, שניתן דרך הפה בשלוש מנות. איחור של מספר שבועות במתן מנה נחשב לסטנדרט ולא פגע בתהליך החיסון. בריאותו של התובע בעת החיסון לא נפגעה, והעיכובים במתן המנה השלישית היו מוצדקים בשל מצבו הבריאותי ואי התייצבותו של התובע לתור קודם. כמו כן, בית המשפט מצא כי לתובע לא נגרם כל נזק ראייתי בשל היעדר רשומות רפואיות, וכי לנתבעת לא הייתה כל חובה לקבל הסכמה לטיפול מאחר והחיסון היה חיסון שגרתי, ונתינתו לא גרמה כל נזק לתובע. בסופו של דבר פסק השופט לטובת הנתבע, דחה את התביעה והורה לתובע לשלם הוצאות משפט בסך 20,000 ₪, בצירוף ריבית ומע"מ.