רע"פ 70565-11-25

תקציר

## ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט העליון ברע"פ 70565-11-25 **מבוא:** החלטת כבוד השופט חאלד כבוב בבית המשפט העליון, בבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, דוחה את בקשתה של המבקשת, גב' עדי גולני גורן, להתערבות שיפוטית נוספת בנוגע להרשעתה בעבירות חניה. ההחלטה מתבססת על הלכות מושרשות בנוגע למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ועל קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות. **העובדות וההליכים המשפטיים:** נגד המבקשת נרשמו שתי הודעות תשלום קנס בגין חניית רכבה, הנושא תג נכה, במקום בו החניה נאסרה על פי תמרור "אין עצירה". העבירה יוחסה לפי סעיף 6(א)(2) לחוק העזר לתל-אביב-יפו (העמדת רכב וחנייתו), התשמ"ד-1983. המבקשת, אשר ביקשה להישפט, הודתה בחניה אך טענה כי היא מותרת מכוח הוראות סעיף 2(א) לחוק חניה לנכים, התשנ"ד-1993, מאחר שלטענתה התקיימו כל התנאים בחוק זה. בית המשפט לעניינים מקומיים הרשיע את המבקשת, תוך שקבע, על בסיס עדות פקח ותמונות שהוגשו, כי החניה גרמה להפרעה ממשית לתנועה. ערעור המבקשת לבית המשפט המחוזי נדחה, ובית המשפט המחוזי אישר את קביעות בית המשפט קמא באשר להפרעה לתנועה, דחה את טענותיה לאכיפה בררנית מחמת היעדר בסיס ראייתי, ולא מצא עילה להתערב בגזר הדין. **הדיון בבית המשפט העליון – רשות ערעור ב"גלגול שלישי":** הבקשה הוגשה לבית המשפט העליון במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". הלכה נוהגת היא כי רשות ערעור כזו תינתן אך ורק במקרים חריגים, כאשר מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או כאשר קיים חשש לעיוות דין מהותי. כבוד השופט כבוב קבע כי במקרה זה, הבקשה אינה עומדת במבחנים המחמירים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי". למרות שאיפתה של המבקשת להציג את עניינה כבעל אופי עקרוני, קבע בית המשפט כי במהותה, הבקשה מתמקדת בעניינה הפרטני של המבקשת וביישום הוראות החוק על נסיבותיה הקונקרטיות. **ההתמקדות בעובדות ובפרשנות חוק חניה לנכים:** הלב של המחלוקת נוגע לשאלה האם חניית רכב נכה במקום האסור לפי תמרור "אין עצירה" מהווה עבירה, כאשר בעליו טוען כי התקיימו תנאי סעיף 2(א) לחוק חניה לנכים. סעיף זה קובע כי הוראות חוקי עזר בדבר איסור העמדה וחניה של רכב "לא יחולו על רכב הנושא תג נכה... אם החניה אינה גורמת להפרעה ממשית לתנועה". בית המשפט העליון, בהתאם להלכה הפסוקה (כפי שצוין בהפניה לרע"פ 5273/12 גיא נ' מדינת ישראל), הדגיש כי פרשנותו של תנאי זה – "הפרעה ממשית לתנועה" – הינה קביעה עובדתית של הערכאות הקודמות. במקרה זה, בית המשפט לעניינים מקומיים קבע, על בסיס ראיות, כי החניה אכן גרמה להפרעה ממשית לתנועה. בית המשפט המחוזי אישר קביעה עובדתית זו. כבוד השופט כבוב הדגיש כי אין מקום להתערב בקביעות עובדתיות של הערכאות דלמטה, ובפרט כאשר מדובר ב"גלגול שלישי". מאחר שהערכאות קמא קבעו, כעניין עובדתי, כי חניית המבקשת לא עמדה בתנאי החוק, ובפרט בתנאי של אי-גרימת הפרעה ממשית לתנועה, הרשעתה בדין יסודה. **היבטים נוספים:** * **אכיפה בררנית:** טענת המבקשת לאכיפה בררנית נדחתה על ידי בית המשפט המחוזי בהיעדר בסיס ראייתי. בית המשפט העליון לא מצא עילה להתערב גם בקביעה זו. * **גזר הדין:** בית המשפט המחוזי אישר את גזר הדין, תוך ציון כי נשקלו כל השיקולים הרלוונטיים. בית המשפט העליון לא התערב גם בהחלטה זו. **חידושים משפטיים או נקודות לדיון:** על אף שהבקשה נדחתה, הדיון בתיק זה מעלה מספר נקודות משפטיות חשובות, גם אם לא הובילו לשינוי התוצאה במקרה הספציפי: 1. **פרשנות "הפרעה ממשית לתנועה":** התיק ממחיש את ההסתמכות על קביעות עובדתיות של הערכאות דלמטה בכל הנוגע לפרשנות הביטוי "הפרעה ממשית לתנועה" בהקשר של חניית נכה. ההפניה לפרשות קודמות (כמו רע"פ 5273/12 גיא) מדגישה כי הגדרת "הפרעה ממשית" אינה תמיד קלה, והיא תלויה בנסיבותיו הקונקרטיות של כל מקרה ומקרה, כפי שמוצגות בפני בית המשפט. 2. **היקף ההתערבות ב"גלגול שלישי":** ההחלטה מחזקת את המגמה של צמצום ההתערבות של בית המשפט העליון בהחלטות של ערכאות קודמות במסגרת בקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית המשפט מדגיש כי הנטל על המבקש הוא כבד, ויש להראות עניין עקרוני או פגם מהותי, ולא רק חוסר הסכמה עם התוצאה. 3. **איזון בין זכויות נכים לזכויות התנועה:** התיק נוגע במתח המובנה בין זכותם של נכים לחניה נגישה, לבין הצורך להבטיח תנועה סדירה ובטוחה לכלל הציבור. חוק חניה לנכים מבקש לאזן בין זכויות אלו, אך יישומו בפועל, כפי שמשתקף בתיק זה, תלוי בהוכחת התנאים המצטברים, ובפרט אי-גרימת הפרעה ממשית. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה, משום שלא עמדה בתנאים למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי", ובהיעדר עילה להתערבות בקביעות העובדתיות של הערכאות הקודמות, שקבעו כי חניית המבקשת גרמה להפרעה ממשית לתנועה. ההחלטה מדגישה את חשיבותן של קביעות עובדתיות, ואת הצורך בהוכחת תנאים חוקיים ספציפיים, גם במקרים הנוגעים לזכויות מיוחדות, כגון חניית נכה.