ע"פ 41231-02-16

תקציר

פסק הדין דן בהליך ערעור בתיק של אי הגשת דוחות תקופתיים לחברה, עבירה לפי חוק מע"מ. מדיניות ערכאת הערעור היא שלא להתערב בגזר הדין של בית המשפט הפרוצדורלי אלא אם נפלה טעות משמעותית או ענישה מופרזת. בית משפט קמא שקל את הגורמים הרלוונטיים – הערך המוגן על ידי העבירות, נסיבות ביצוע העבירות ומדיניות הענישה הרווחת – וגזר את דינם של המערערים בטווח המתאים. בית המשפט העליון הדגיש בעבר את ההשפעות המזיקות של עבירות המס על הכלכלה והחברה, והצדיק הטלת עונשי מאסר לצד קנסות כספיים. חומרת העבירה מושפעת ממספר הדוחות שלא הוגשו ומפרק הזמן הכרוך בכך. במקרה דנן, המערערים לא הגישו דוחות רבים לאורך תקופות ממושכות, דבר המצביע על רמה גבוהה של פגיעה בערך המוגן. בית המשפט קיבל את עמדת המשיב באשר להיקף המס המגיע להם, שכן המערערים לא הגישו דוחות ברורים וחוקיים. בית המשפט דחה גם את הגדרת ההגנה את העבירות כטעות חד פעמית, ובמקום זאת פירש את המשך ביצוע העבירות כסימן לשיטתיות. פסיקה קודמת תומכת בעונשים שהוטלו, ואילו בקשות להקלה בעונש בשל הסרת מחדלים בשלב הערעור נדחו במקרים דומים. למערערים ניתנו הזדמנויות רבות לתקן את מחדליהם, אך עשו זאת באופן חלקי בלבד בשלב מאוחר. לפיכך, החליט בית המשפט להפחית מעט את העונש שהוטל על ידי הערכאה הנמוכה יותר, דחה את הערעור וגזר על המערער שבעה חודשי מאסר בפועל, תוך הפחתה של חודש. בהודעת ההחלטה, שניתנה בנוכחות המעורבים, נקבע כי על המערער להתייצב בבית מעצר קישון ביום 28.8.16 לצורך ריצוי העונש המתוקן.