ת"א 1850/05

תקציר

התובעת, קבלן שהשתתף וזכה במספר מכרזים עירוניים, טענה כי העירייה הפלתה אותה לרעה בחלוקת פרויקטי העבודה ושילמה לה פחות ממה שמגיע לה. לטענתה, העירייה הפרה את החלטת ועדת המכרזים בדבר שיעור חלוקת הפרויקטים בין הקבלנים הזוכים, וביקשה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו כתוצאה מפעולות העירייה, לרבות אובדן רווחים, הוצאות נוספות בשל חלוקה לא שוויונית של עומס העבודה ופרויקטים של עבודה ללא תשלום. מנגד, טענה העירייה כי התובעת סירבה לבצע חלק מהעבודות והייתה אחראית לחלוקה הבלתי שוויונית, וכי שילמה לתובעת את כל המגיע לה. בית המשפט בחן את חומר הראיות ומצא כי העירייה אכן הפלתה את התובעת לרעה בהפצת עבודות העבודות, ולא סיפקה כל הסבר סביר לפערים בהיקף העבודה בין התובעת לקבלנים אחרים. עוד קבע בית המשפט כי העירייה פעלה שלא כדין בכך שניכתה סכומים שאושרו בחשבונות חלקיים בשלבים מאוחרים יותר. כמו כן, חויבה העירייה לשלם לתובע בגין העבודה שלא שולמה בשל טעויות בחשבונות, שכן את החשבונות החלקיים יש לשלם בהתאם לעבודה שבוצעה ואושרה על ידי הממונה. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעות התובעת לנזקים שנגרמו עקב פריסה לא שוויונית של פרויקטי העבודה, היעדר קשר סיבתי בין פעולות העירייה לקריסה הכלכלית של התובעת, ואתרים ספציפיים נוספים בהם התובעת דרשה פיצויים. באשר לסוגיית הסיבתיות, בית המשפט הכיר באפשרות שהתנהלות העירייה תרמה לקריסתה הכלכלית של התובעת, אך גם שקל את אחריותה של התובעת למזער את הנזק באמצעות חיפוש מקורות הכנסה אחרים. עוד ציין בית המשפט כי היקף הנזק לו טען התובע לא הוכח. בחישוב הפיצוי התייחס בית המשפט לחוות דעת הצדדים תוך התחשבות בקביעותיו המשפטיות והעובדתיות. כך למשל, בית המשפט קיבל את תביעת התובעת לנזק עקב מניעת עבודה והורה לעירייה לשלם 428,401 ₪, שיחושבו לפי שיעור רווח של 20%, במקום 57.8% או 38% שהציעו התובעת והמומחה מטעמה. בית המשפט גם פסק לתובע פיצוי גלובלי בסך 1,200,000 ₪ בגין העבודה שלא שולמה על ידי העירייה, והורה לעירייה לשלם 150,000 ₪ עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין.