ת"א 37150-05-15

תקציר

פסק הדין מתייחס לתביעה כספית לתשלום דמי שכירות. התובע, בעל הבית, השכיר נכס באילת לנתבע. ההסכם הוארך מספר פעמים אך הסתיים בדצמבר 2014. הנתבעת המשיכה להחזיק בנכס עד יוני 2015 מבלי לשלם דמי שכירות. הצדדים הסכימו כי התובעת זכאית לדמי שכירות לתקופה זו, אך לא הסכימו על הסכום. התובעת תבעה פי שלושה מדמי השכירות כאמור בהסכם, ואילו הנתבעים טענו לסכום נמוך יותר. בית המשפט מצא כי הנסיבות אינן מצדיקות אחריות אישית לבעלי המניות ולדירקטורים של הנתבעים. כמו כן, לגבי הפרת ההסכם קבע בית המשפט כי הייתה הפרה יסודית מצד הנתבעת. על פי ההסכם, הנתבעת הייתה אמורה לפנות את המקום בתום תקופת השכירות אך לא עשתה כן. התובע היה זכאי לפיצוי המוסכם אך רק למשך שלושה חודשים, שכן בית המשפט החליט להפחית את הסכום בשל הנסיבות. השופט הורה לנתבע לשלם לתובע 65,433 ש"ח עבור שלושה חודשים ו-21,811 ש"ח עבור חודשיים וחצי, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. הסכום הכולל שישולם הוא 250,826 ש"ח, בתוספת שכר טרחת עורך דין והוצאות, שישולמו תוך 30 יום. התביעה נגד בעלי המניות והדירקטורים של הנתבעים נדחתה, והתביעה נגדם נדחתה.