ע"א 5404/98

תקציר

פסק הדין בעניינו של ו.ד. אליה אדלר עוסק בתביעת פיצויים בעקבות תאונת דרכים שאירעה בשנת 1993, בה נגרמו למשיב, טובה ציון, נשוי ואב לשניים, חבלות גוף קשות. מחלת הנפש של המשיב, שהייתה קיימת טרם התאונה, ונסיבותיו המשפחתיות הקשות, מילאו תפקיד בקביעת היקף הנזקים. בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המשיבים נזקקו לאשפוז מלא לאחר התאונה בשל הפגיעות הגופניות הקשות שנגרמו להם, והורה למערערים לשאת בהוצאות אשפוזו של המשיב בבית אבות עד תום תוחלת חייו. המערערים ערערו על החלטה זו, וטענו כי נכותו הנפשית של המשיב ונסיבותיו המשפחתיות היו הסיבות העיקריות לאשפוזו, וכי אין לשאת בהוצאות. השופט א' ריבלין, במתן פסק הדין, אישר את החלטת בית המשפט המחוזי והדגיש כי תכלית הפיצוי בדיני הנזיקין היא למקם את הנפגע קרוב ככל האפשר למצב בו היה מצוי אלמלא הפגיעה. במקרה דנן, נבדקו בקפידה מצבו של המשיב טרם התאונה ותוצאותיה. נקבע כי אמנם המשיב סבל ממחלת נפש קשה לפני התאונה, אך לא נזקק לאשפוז מלא. הצורך בהשגחה מתמדת ובאשפוז נבע בעיקר מהפגיעות הגופניות הקשות שנגרמו כתוצאה מהתאונה. השופט הסכים עם קביעתו של בית המשפט המחוזי כי דוקטרינת "הגולגולת הדקה" חלה, כלומר לא ניתן להפריד בין מחלת הנפש הקיימת של המשיב לבין נסיבותיו המשפחתיות הקשות מתוצאות התאונה. זאת ועוד, השופט ריבלין הסכים עם קביעתה של הערכאה הנמוכה יותר, כי שהייתו של המשיב במוסד מתאימה יותר משהייה בבית, בעיקר בשל מצבו הגופני. השופט ציין את התחשבותו של בית המשפט המחוזי במצבו של המשיב ואת דחיית ההצעה להישאר עם אמו, והודה כי מדובר בהערכה ריאלית. אשר לבחירת מוסד האשפוז, תמך השופט בקביעת בית המשפט המחוזי כי המוסד שנבחר מתאים ונחוץ לצרכיו הרפואיים והסיעודיים של המשיב, וכי לא ניתן לצפות מהמערערים לשאת בעלויות העברת המשיב למוסד אחר. עם זאת, השופט ריבלין הכניס תיקון קטן בנוגע לאמצעי התשלום. השופט הורה להעביר מדי חודש את קצבת הנכות הכללית שקיבל המשיב ישירות למוסד האשפוז, ולנכות אותה מעלות האשפוז. עובדה זו, ציין השופט, אינה מונעת ממי מהצדדים לפנות בעתיד לבית המשפט המתאים אם ישתנו הנסיבות. לבסוף, פסק השופט שכר טרחת עורך דין בסך 10,000 ₪ למשיב. השופטים א' גרוניס וש' ג'ובראן הסכימו עם פסק הדין.