ת"א 17807-11-12

תקציר

בית המשפט מקבל בחלקו את דין התביעה, ומורה על השבה חלקית. טענת ההתיישנות נמחקת, שכן התובעת נחשבת כמי שידעה על אישור התב"ע המשפיעה על קרקעותיה, ודרישת התשלום בשנת 2012 הייתה בגדר תקופת ההתיישנות. בית המשפט גם דוחה את טענת התובעת כי התשלום המבוקש מהווה כפל חיוב בלתי קביל, שכן היא נתמכת בסעיף 69(12) לחוק התכנון והבניה, המאפשר חיובים כספיים בתב"ע בגין הוצאות תכנון. עם זאת, בית המשפט מורה על הפחתת החיוב שהתובע צריך לשלם. ראשית, יש לחשב את הפרשי הריבית למחצית התקופה בלבד, שכן החיוב היה צריך להיקבע ולהידרש בסמוך לאחר פרסום התוכנית. שנית, הסכומים שנגבו כללו הוצאות עבור תכניות אחרות, ובית המשפט מורה על הפחתות נוספות כדלקמן: (1) תשלום לאשל, שיש לקצקצו במחצית כפי שיוחס רק לתכנית 1200; (2) תשלום לאדריכלים, שיופחת לסכום שנקבע בהסכם ההתקשרות שלהם לתכנית 1200 בלבד; (3) התשלומים להארי גרינברג, אשר בית המשפט מסכים להצעת הנתבע לנכות את סכום החשבונית העיקרית. הסכום הכולל שישלם התובע מחושב על סך של 215,355 ₪, ומשכך הנתבעים נדרשים לפצות את התובע בסך 202,803 ₪, בצירוף 25,000 ₪ שכר טרחת עורך דין והחזר הוצאות.