סע"ש 24456-01-14

תקציר

פסק הדין דן בזכותם של התובעים לשכר עבור משך התדרוך לפני המשמרת שלהם, דבר שאינו שנוי במחלוקת על ידי הנתבעת. בית המשפט מסכים עם התובעים כי התדריך הוא חלק בלתי נפרד מעבודתם ולכן יש לפצותם בגין הזמן שהושקע בו. התובעים זכאים לתוספת שכר המחושבת בהתאם למספר המשמרות בהן למדו, בשיעור גמול השעות הנוספות. לתובע הראשון נפסק 7,188 ₪ ולתובע השני 12,976.5 ₪, שניהם עם הפרשי הצמדה וריבית. בית המשפט דן גם בבקשת התובעים להחזר הוצאות נסיעה בשבת, שנדחתה מחוסר ראיות. גם טענת התובעים כי ההחזר צריך לשקף את עלות הנסיעה במונית בשבת, כאשר אין תחבורה ציבורית זמינה, נדחית מאחר שהיא סותרת את ההסכם הקיבוצי המסדיר החזר הוצאות נסיעה. בנוסף, בית המשפט בוחן את התביעה לפיצויים לפי חוק הזכות לעבוד בישיבה, המחייב מעסיקים לספק לעובדים מקום ישיבה במהלך העבודה, אלא אם כן העמידה נדרשת לצורך ביצוע תקין של העבודה. בית המשפט מקבל את טענת הנאשם כי המאבטחים בבית החולים סורוקה נדרשים לעמוד מטעמי ביטחון, וכי הנאשם מסובב את המאבטחים בין תנוחות ישיבה לעמידה. לפיכך, התביעה לפיצויים לפי חוק הזכות לעבוד בישיבה נדחית. לאחר מכן נדונים המרכיבים המיוחדים של עניינו של התובע השני. אלה כוללים את התביעה לפיצויי פיטורים, שבית המשפט פוסק בסך 46,580 ₪ בתוספת ריבית, בהתאם להסכם בין הצדדים ולנוהג המקובל. התביעות לשכר בגין ימי חופשה ופדיון ימי חופשה נדחות, שכן בית המשפט מוצא כי הנתבע כבר שילם לתובע עבור ימי החופשה, וימי החופשה הנתבעים חסומים על פי חוק. התובע מבקש גם פיצוי בגין אי ביצוע הפרשות לקופת גמל על ידי המעסיק, אך גם תביעה זו נדחית שכן היא חסומה על פי חוק. לבסוף, בית הדין דוחה את התביעה להשבת ניכויים שניתנו לוועד עובדים, שכן ארגון העובדים אישר את קיומו של הוועד. לסיכום, הנתבע מחויב לשלם לתובע הראשון 7,187 ₪ ולתובע השני 69,556.35 ₪, שניהם בתוספת ריבית והפרשי הצמדה. הנתבעת תישא גם בהוצאות שני התובעים, בסך כולל של 12,500 ₪ בצירוף אותן תוספות. לצדדים הזכות לערער על ההחלטה לבית הדין הארצי בירושלים בתוך 30 יום.