בש"פ 7825/22

תקציר

במקרה זה, בית המשפט בחן בקשה לחופשה לצורך ערעור על החלטה בעניין מעצרו של מבקש המואשם בשורה של עבירות אלימות כלפי בת זוגו. כתב האישום כלל שישה אישומים, בהם סטירה, איומים בסכין, חנק, שבירת הטלפון של המתלוננת ותקיפת המתלוננת במהלך הריונה. במקביל להגשת כתב האישום הוגשה בקשה להותירו של המבקש במעצר עד לסיום המשפט. בית משפט השלום סירב תחילה לשקול חלופות מעצר בשל היעדר תסקיר מעצר, וקבע כי סעיפי האישום מצביעים על רמת מסוכנות גבוהה, ולכן יש צורך בתסקיר מבחן בטרם ישקול שחרור. בית המשפט המחוזי אישר החלטה זו, תוך שהוא מסתמך על חזקת מסוכנות סטטוטורית נוכח חומרת העבירות. המבקש טען לשחרור על בסיס טענות למעצר בלתי חוקי, שכן כתב האישום לא נקרא כראוי בשל מחסומי שפה ועיכובים בקבלת תסקיר מבחן. עם זאת, בית המשפט לא מצא בסיס לערעור, והדגיש את חשיבות ההתייחסות למסוכנות הסטטוטורית הנשקפת ממעשיו של המבקש. פסק הדין הדגיש את הצורך של בתי המשפט לנקוט בזהירות בשחרורם של נאשמים שהואשמו באלימות במשפחה, והדגיש את הסיכון הכרוך בכך. למרות סוגיות פרוצדורליות, בית המשפט מצא כי המשך המעצר ראוי כדי להבטיח את שלום הציבור ושלומו של הקורבן עד להגשת תסקיר מבחן, ולפיכך דחה את בקשת הערעור.