עת"מ 24461-04-14

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה משום שהעותר לא הוכיח פגמים משפטיים מהותיים בהליך קבלת ההחלטות המנהליות. עקרון אי-ההתערבות בשיקול הדעת המינהלי מנחה את החלטת בית המשפט, במיוחד במקרים הנוגעים לענייני תכנון ובניה, בהם התערבותו של בית המשפט מוגבלת ביותר. ההחלטה המנהלית הנדונה, שהתקבלה על ידי ועדת הערר, התקבלה פה אחד, מנומקת היטב ומבוססת על שיקול דעת מומחה ודיון מעמיק. פרשנותה של הוועדה למונח "שטח קרקע מתוכנן" כמתייחס לקומה אחת מתחת למפלס הדרך הייתה סבירה ועלתה בקנה אחד עם שיקולים תכנוניים. יתר על כן, העותרת, ועדת תכנון מקומית, הייתה צריכה לכבד את החלטת ועדת הערר הבכירה ולהישאר גוף ניטרלי. טענות העותרים, לרבות טענות בדבר חוסר סבירות, אפליה והסתמכות על החלטות עבר, לא נתמכו בראיות מספיקות. גם הסימולציה שערכה ועדת הערר נמצאה ככלי עזר לגיטימי. ככלל, בית המשפט מצא כי החלטת ועדת הערר מאוזנת, מידתית ונטולת פגמים המצדיקים התערבות. לפיכך העתירה נדחית, והעותר, יחד עם העותרים, יישאו בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין.