ע"א 544/10

תקציר

בתיק משפטי מורכב דחה בית המשפט המחוזי בירושלים באופן חלקי תביעה שעניינה אירוע שבו אישה נפלה לבור ביוב פתוח בתחום שיפוטה של מועצה מקומית. בית המשפט קבע כי המועצה המשיבה אחראית לתאונה ופסק למערערים, לרבות הבעל המשמש אפוטרופוס לאשתו, פיצוי בסך 755,727 ₪. המקרה סבב סביב הפרעת דחק פוסט-טראומטית קשה של האישה והנכות שנבעה ממנה. הוצגו שתי חוות דעת רפואיות סותרות: האחת טוענת לפוסט טראומה קשה והשנייה טוענת להתנהגות מתחזה. בית המשפט מינה את ד"ר יואב כהן כמומחה, שאישר את הנכות הפסיכיאטרית ודחה את תביעת ההתחזות, והעריך את מצבה מהתאונה ועד לאשפוז בו נרשם שיפור משמעותי. עם זאת, בית המשפט ייחס למערערים אחריות מסוימת לדחיית האשפוז ההכרחי למרות המלצות רפואיות חוזרות ונשנות, והקטין את הנזקים על סמך מה שיכול היה להיות מצבה של האישה אילו אושפזה מוקדם יותר. הפחתה זו כללה כיול מחדש של שיעורי הנכות וחישוב נזקים בהתאם. עוד קבע בית המשפט המחוזי כי אי הפחתת נזקים משמעה שיש להתאים את הפיצוי כאילו בוצע טיפול במועד. בערעורים הבאים התייחס בית המשפט לסוגיות שונות, לרבות אחריות, חובת הקטנת נזק וראשי פיצוי פרטניים, תוך שהוא תומך בגישתו של בית משפט קמא אך מתאים חלק מנתוני הפיצוי. פסק הדין הדגיש גם גורמים תרבותיים, כגון הסטיגמה הקשורה לטיפול נפשי בקהילות מסוימות, המשפיעים על החלטות על אשפוז. בסופו של דבר, מצא בית המשפט כי ראוי לשנות היבטים מסוימים בפסק דינו של בית משפט קמא, בהתחשב בהקשרים העובדתיים והתרבותיים הייחודיים.