סע"ש 28392-07-19

תקציר

חוק חסינות מדינות זרות מעניק למדינות זרות חסינות מפני סמכות השיפוט של בתי המשפט בישראל, למעט בעניינים פליליים. עם זאת, סעיף 4 לחוק מפרט חריגים, לרבות תביעות הקשורות לחוזי עבודה. שלושת התנאים לוויתור על החסינות הם: עילת התביעה מצויה בסמכותם הבלעדית של בתי הדין האזוריים לעבודה; התביעה מתייחסת לעבודה שבוצעה או שתבוצע בישראל; והעובד הוא אזרח ישראלי או תושב. בעוד שהפסיקה מפרשת תנאים אלה באופן מחמיר, על בית המשפט לבחון גם האם קיים כלל במשפט הבינלאומי המנהגי המעניק חסינות למדינה הזרה. במקרה הנוכחי, בית הדין מצא כי התביעות לביטול פיטורים והחזרה לעבודה אינן עומדות בדרישות הוויתור על חסינות. עם זאת, התביעות לפיצויים, לרבות תביעות בגין עוגמת נפש עקב פיטורים בחוסר תום לב והפרת חוק הגנת השכר, אינן מצדיקות מתן חסינות למדינה הזרה. יתר על כן, גם טענותיו של הנתבע לחסינות דיפלומטית או קונסולרית על פי אמנת וינה לא צלחו. כתוצאה מכך, דחה בית הדין את תביעות התובעת להשבה ואסר על הנתבעת להעסיק עובד אחר מבלי להציע לתובע תחילה את תפקידו הקודם. בתוך כך, דחה בית המשפט את בקשת הנתבעת לדחייה על הסף של תביעות הפיצויים של התובעת. ההחלטה התקבלה בהעדר הצדדים ולשני הצדדים יש זכות ערעור תוך 30 יום על סעיף 33 ותוך 15 יום עם רשות על סעיף 34.