ע 3443/09

תקציר

ביום 31.5.2009 תפסה משטרת ישראל פטיש אוויר השייך למשיב בחשד לביצוע עבירה. המשיב ביקש להחזיר את פטיש האוויר מתחנת המשטרה כעבור חודשיים, אך לא קיבל מענה. לאחר מכן הגיש המשיב בקשה לבית משפט קמא, ולאחר מספר דיונים הורה בית המשפט על החזרת פטיש האוויר למשיב בשל אי התייחסות עניינית של התביעה לבקשתו. התביעה ערערה על ההחלטה וטענה כי לבית המשפט קמא אין סמכות לדון בתיק. דעת הרוב של ערכאת הערעור, שנכתבה על ידי השופט ז' ואליה הצטרף השופט נ', קבעה כי אמנם לבית משפט קמא סמכות לדון בעניין, אך מטעמים שונים מאלה שצוינו בפסק דינו של בית משפט קמא. השופטים קבעו כי תחיקת הביטחון באזור, אף שאינה מנוסחת כראוי, מעניקה לבית המשפט סמכות להחליט על גורלן של סחורות שנתפסו, לרבות בשלב המעצר לפני הליכים פליליים. הם סברו כי כוונת המחוקק, כמו גם עקרונות הפרשנות, המשפט הבינלאומי וקרבתה של מערכת המשפט למשפט הישראלי, תומכים כולם בפרשנות רחבה של סמכות בית הדין. בנוסף, הגיעו השופטים למסקנה כי קיים פער חקיקתי באשר לזכותו של אדם המעורב בעבירה לפנות לבית המשפט בנוגע להחלטות הנוגעות לרכושו בשלב המשמורת, אותו יש למלא באנלוגיה לדין הישראלי. סגן הנשיא בנישו, בחוות דעת חולקת, טען כי הוראות החוק הקיימות באזור יוצרות הסדר כולל השולל מבית המשפט את סמכות השיפוט בבקשות להשבת רכוש שנתפס שלא הוגש במסגרת הליך פלילי או לאחר שהמפקד הצבאי החליט על שחרורו. לדבריו, המחוקק התכוון במודע להשאיר את ההחלטה על החרמת הסחורה בידי המפקד הצבאי ולא בידי בית המשפט. הוא הדגיש כי יש לפרש את ההוראות הקיימות בתוך ההיסטוריה החקיקתית ובהשוואה לדין הישראלי, אשר הוכיח כוונה ברורה להעניק סמכויות שונות למערכות המינהליות והשיפוטיות בכל הנוגע לתפיסה וחילוט של טובין. למרות דעותיהם השונות, הסכימו כל השופטים עם התוצאה, דחו את ערעור התביעה ואישרו את החלטת בית משפט קמא להחזיר את פטיש האוויר למשיב. דעת הרוב הדגישה את הצורך של המפקד הצבאי לתקן את הצו כך שיקבע פיקוח שיפוטי הולם על תפיסה וחילוט של טובין. בתוך כך, השופט החולק קרא להפרדת רשויות ברורה בין המערכת המנהלית למערכת השיפוטית בהקשר זה.