עת"מ 33763-02-17

תקציר

לעותרת ולעירייה היסטוריה של התדיינות משפטית בנוגע לגביית ארנונה על נכסי העותר, שהגיעה לשיאה בהסכם פשרה שנחתם בספטמבר 2016. הסכם זה פירט את הארנונה שתשלם העותרת משנת 2017 ואילך, ובכך הסתיים המחלוקת. כעת מבקש העותר לערער על שיעור הארנונה שגובה העירייה, בטענה שהוא בלתי סביר. עם זאת, השופטת קובעת כי העותרת אינה יכולה לתקוף את שיעור המס המוסכם בהסכם הפשרה, והדבר יפגע בתוקפו של ההסכם עצמו, המבוסס על דיני החוזים הכלליים ועקרון כיבוד ההסכמים. העותרת אינה מציגה נסיבות או נימוקים חריגים המצדיקים נסיגה מהסכם הפשרה, מה גם שהוא נחתם במסגרת הליכים משפטיים וללא שינוי נסיבות מאז. בנוסף, טענות העותר לגופן אינן משכנעות, שכן הן חסרות ראיות משמעותיות. השופט מדגיש כי הסכמי פשרה הם משמעותיים ויש לכבדם, במיוחד כאשר העותר מיוצג על ידי עורכי דין. לבסוף, טענות העותרים כי דחיית העתירה תוביל למותם הכלכלי אינן משכנעות. לפיכך, השופט דוחה את העתירה ומורה לעותר לכסות את הוצאותיה המשפטיות של העירייה.