ת"פ 4398/09

תקציר

הנאשמים הורשעו בשני אישומים של העלמת מס. אישום 1 בגין ניכוי מס תשומות שתוצאתו אי תשלום מס שלא כדין בסך 246,209 ₪; אישום 2 התייחס לניכוי מס תשומות אשר איפשר לנאשמים להתחמק מתשלום מס בסך 892,819 ₪. טרם מתן גזר הדין הגיעו הנאשמים להסדר טיעון עם התביעה שהגביל את העונשים הפוטנציאליים. על נאשם 1, בעל עבר פלילי משמעותי, נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל, מתוכם שלושה חודשים ויום אחד ירוצו במאסר והיתר עבודות שירות. כמו כן נגזרו עליו 12 חודשי מאסר על תנאי והוטל עליו לשלם קנס של מיליון שקל. על נאשם 2, בעל עבר פלילי מופחת, נגזרו שלושה חודשי מאסר בפועל לעבודות שירות, 12 חודשי מאסר על תנאי וקנס בסך 6,000 ₪ או 60 ימי מאסר באי תשלום. הקנסות היו אמורים להיות משולמים בתשלומים. סכום המס הכולל שהפסידה המדינה עלה על מיליון שקל. בית המשפט ראה בהודאות הנאשמים, חרטה ותשלומים משמעותיים כגורמים מקלים, אך בסופו של דבר קבע כי חומרת העבירות מחייבת עונשי מאסר בפועל, אם כי מוגבלים, ועבודות שירות. מטרת גזרי הדין הייתה לאזן בין הצורך בהרתעה ובענישה ביחס לחומרתן של עבירות המס, תוך הכרה בטיעוניהם של הנאשמים ובמאמצי התיקון. לשני הנאשמים ניתנה זכות ערעור בתוך 45 יום.