ת"א 54877-11-18

תקציר

הסכסוך בין התובעים, שרכשו דירה מהנתבעת, נסב סביב ליקויי בנייה בדירה. התובעים דרשו פיצוי כספי במקום לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים. בית המשפט מינה מומחה שהעריך את עלות תיקון הליקויים בכ-25,800 ₪. התובעים והנתבע הציגו שניהם דוחות הנדסיים התומכים בטענותיהם. התובעים ביקשו לסטות מממצאי מומחה בית המשפט, אך בית המשפט סירב, בנימוק של המשקל שניתן למומחים אלה והיעדר סיבות משכנעות לכך. בית המשפט בחן את הפגמים הספציפיים שנטענו על ידי התובעים וקיבל את חלקם, מה שהוסיף לעלות התיקון המוערכת על ידי מומחה בית המשפט. עם זאת, בית המשפט דחה את תביעת התובעים לירידת ערך הדירה, וקבע כי הליקויים אינם מצדיקים זאת. בית המשפט פסק גם נגד תביעת התובעים לדיור זמני ולעוגמת נפש. נפסק כי לנתבעת הזכות לתקן את הליקויים, אך בהתחשב בחוסר האמון בין הצדדים והזמן שחלף מאז מסירת הדירה, העדיף פיצוי כספי. בקשת הנתבעת לנכות סכומים מסוימים מפסק הבוררות נדחתה בשל חוסר רצינות ואמינות. בסופו של דבר פסק בית המשפט לתובעים 52,768 ₪ עבור עלות תיקונים, שכר טרחת מומחה ושכר טרחת עורך דין. כמו כן חויבו התובעים לשלם לנתבעת את שכר טרחת השומה. כל התשלומים היו אמורים להתבצע עד לתאריך מוגדר.