עמ"ה 171/97

תקציר

המערער, מנהל שכיר בחברת אביגדור ניהול והשקעות בע"מ, ערער על ההחלטה למסות אותו ביתרת החוב שנרשמה בספרי החברה לטובתו בתקופה שבין 1989 ל-1995. החברה, בבעלות אשת המערער, סיפקה שירותי ניהול למספר חברות קשורות שהיו אף הן בבעלותו של המערער. המערער טען כי החוב נבע מהלוואות שהוא ואשתו נתנו לחברות הקשורות ולכן אין לראות בו הכנסה חייבת. לחילופין, טען כי יש לסווג את הכספים כדיבידנדים. בית המשפט מצא כי טענות המערער אינן נתמכות בראיות משמעותיות. הדוחות הכספיים של החברה לא ייחסו את החוב לגורם כלשהו מלבד המערער ואשתו, והמערער לא הציג כל אסמכתא שתתמוך בטענתו כי הכספים נועדו להשקעה בחברות הקשורות. זאת ועוד, גם טענת המערער כי הפקיד את חובו לחברות הקשורות לא הוכחה. בית המשפט קבע כי יתרת החוב מהווה הכנסה ממשכורת ודחה את הערעור. המערער חויב בתשלום הוצאות משפט בסך 10,000 ₪.