הפ"ב 4702-10-10

תקציר

המבקשים ביקשו לבטל פסק בוררות בטענה שהוא ניתן ללא הסכם בוררות תקף, בניגוד לחוק הבוררות. עוד טענו המבקשים כי הבורר מצוי בניגוד עניינים, חרג מסמכותו והוציא את פסק הבוררות מעבר למועד האחרון. המשיב הכחיש טענות אלה. בית המשפט הסכים עם עמדת המשיב ודחה את טענות המבקשים אחת לאחת. ראשית, נמצא כי פסק הבוררות ניתן מכוח הסכם בוררות תקף, וטענת המבקשים כי הצדדים ראו בו הליך גישור לא נתמכה בראיות. שנית, בית המשפט מצא כי המבקשים היו מודעים לייצוגו הקודם של המשיב על ידי הבורר ואף ביקשו ממנו לבורר בסכסוך ביניהם. גם טענת המבקשים בדבר קשר עסקי בין הבורר לבין המשיב לא הוכחה. לפיכך, לא היה ניגוד עניינים. שלישית, בית המשפט קבע כי הבורר פעל במסגרת סמכותו כפי שניתנה בהסכם הבוררות. ההסכם העניק לבורר סמכויות נרחבות לשפוט, והוא לא חרג מהן בדיון בעניינים בהם פסק. לבסוף, הבורר אמנם נתן את פסק הבוררות מעבר למועד המוסכם, אך המבקשים לא התנגדו לעיכוב בטרם מתן פסק הבוררות, כנדרש בחוק. יתר על כן, המבקשים עצמם תרמו לעיכוב בכך שלא שילמו את שכר טרחת הבורר. לפיכך, הבקשה לביטול פסק הבוררות נדחתה, ופסק הבוררות אושר וניתן לו תוקף של פסק דין. המבקשים חויבו לשאת בהוצאות המשפט של המשיב.