ע"א 8/66

תקציר

במקרה של סכסוך בחיי הנישואין, עזבה אישה את בעלה ותבעה מזונות. הבעל טען שהיא עזבה אותו לטובת גבר אחר ולכן לא צריכה לקבל מזונות. בית המשפט המחוזי דחה את תביעת הבעל, וקבע כי עזיבת האישה נבעה מסכסוכי נישואין בהם מילא הבעל תפקיד משמעותי, ופסק לה מזונות חודשיים מינימליים בסך 130 ל"י ממועד הגשת התביעה. הבעל ערער על החלטה זו לבית המשפט העליון, בטענה כי האישה לא הצדיקה את עזיבתה וכי סכום המזונות ומועד תחילתו אינם נכונים. בית המשפט העליון דחה את הערעור והסכים עם ממצאי בית המשפט המחוזי. הם פסקו כי האישה הסבירה די הצורך את עזיבתה וכי סכום המזונות סביר. בנוסף, בית המשפט העליון הבהיר כי בצדק פירש בית המשפט המחוזי את נוסח התביעה כך שמשתמע ממנו מזונות ממועד הגשת התביעה ולא ממועד פסק הדין, וכי בא כוח הבעל לא התנגד למזונות זמניים במהלך הדיון הראשוני. פסק הדין הדגיש את נטל ההוכחה הקל המוטל על נשים שעוזבות, הדורש כמות ראיות "במשקל נוצה" בלבד. הערעור נדחה, והבעל חויב לשלם הוצאות ושכר טרחת עורך דין בסך 300 ל"י.