ע"פ 40625/07

תקציר

הערעור מערער על הרשעה בתמיכה בארגון טרור, בהתבסס על הזמנת 50 חולצות עם סמל וסיסמה של תנועת כ"ך. בית משפט קמא הרשיע את המערער על סמך עדותו של בעל בית הדפוס מיקה, שהדפיס את החולצות, שזיהה את המערער במסדר זיהוי משטרתי. החולצות נמצאו בחדרו של המערער. בית משפט קמא התחשב גם בשתיקתו של המערער במהלך חקירתו במשטרה. המערער ייצג עצמו בבית משפט קמא ולא חקר חקירה נגדית יעילה, מבלי להתנגד לראיות ולהגיש ראיות מטעמו. ערכאת הערעור, בדעת רוב, קובעת כי קיים ספק סביר באשמתו של המערער בשל ראיות זיהוי בלתי מהימנות ואפשרות לטעות בזיהוי. עדותו של הבעלים אינה אמינה, שכן הוא היה חשוד בעצמו ומסר תיאור שונה של הלקוח בתחילה. יתר על כן, בעל בית הדפוס האחר לא זיהה את המערער. דעת הרוב מחליטה לזכות את המערער; משפט חוזר יהווה נטל מיותר על מערכת המשפט. השופט י' נועם סבור כי יש להחזיר את התיק לבית משפט קמא למשפט חוזר, שכן המערער לא היה מיוצג, דבר שהוביל לעיוות דין. עם זאת, המשנה לנשיאה ג' סגל והשופט מ' דרורי מסכימים כי הראיות אינן מבססות אשמה מעבר לספק סביר, ויש מקום לזיכוי.