ע"א 11265-10-21

תקציר

טענות המערערת ביחס לטענות המשיב לא צלחו. המערער טען כי המשיב לא עמד בנטל ההוכחה בגין טענותיו, אך בית המשפט מצא כי המשיב אכן עמד בנטל זה – טענת המשיב כי ביצע את עבודות הבנייה ולא שולם לו מלוא השכר עבורן נתמכה בראיות מהימנות. עוד מצא בית המשפט כי נטל ההוכחה עבר למערער להוכיח כי אכן שילם את מלוא התמורה. המערער טען כי שילם חלק מהסכומים במזומן, אך בית המשפט מצא כי לא הביא ראיות מספיקות לכך, ולכן תביעתו נדחתה. גם השינויים שערך המשיב בסכומים הנתבעים בתביעה נמצאו בתום לב, ובית המשפט סמך על גרסת המשיב לאירועים. אשר לתביעתה שכנגד של המערערת, אישר בית המשפט גם את דחיית בית משפט קמא. המערער לא הביא כל ראיה התומכת בטענותיו כי עבודתו של המשיב הייתה רשלנית וגרמה לו להוצאות, ואף לא הביא כל ראיה לכך שהמשיב לקח ולא החזיר את ציודו. חוסר ההוכחות של המערער, יחד עם התרשמותו השלילית של בית משפט קמא מעדותו, הביאו את בית המשפט לדחות את תביעתו שכנגד. מאחר שערעורו של המערער היה חסר שחר, הוא נדחה, ולא ניתן צו להוצאות.