בע"מ 3901/23

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין בע"מ 3901/23, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של בע"מ 3901/23** **רקע עובדתי והליכי:** פסק הדין נוגע לבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע, אשר דחה ערעור של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה. בית המשפט לענייני משפחה דחה אף הוא את בקשת המבקש לביטול צו קיום צוואה. בקשת רשות הערעור הוגשה לבית המשפט העליון. **עקרונות משפטיים מרכזיים:** 1. **הגבלת ערעור "בגלגול שלישי" (תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018):** העיקרון המרכזי המנחה את החלטת בית המשפט העליון הוא יישומה של תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. תקנה זו מגבילה באופן משמעותי את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה של בית המשפט המחוזי (ערעור "בגלגול שלישי"). ההגבלה נובעת מהשאיפה למנוע התמשכות הליכים בלתי נגמרת ולייעל את מערכת המשפט. במקרים כאלה, בית המשפט העליון יבחן בקשת רשות ערעור רק במקרים חריגים, כאשר מתקיימים תנאים מצטברים: * **קיום שאלה משפטית עקרונית:** הבקשה מעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. * **הצורך למנוע עיוות דין:** יש צורך מהותי בהתערבות בית המשפט העליון כדי למנוע עיוות דין משמעותי. 2. **הבחנה בין עובדות פרטיקולריות לשאלות משפטיות עקרוניות:** בית המשפט העליון מבחין באופן ברור בין סוגיות שהן בעיקרן עובדתיות, הנוגעות לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה, לבין סוגיות משפטיות בעלות אופי עקרוני. במקרה זה, בית המשפט קבע כי פסקי הדין הקודמים "נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה" ואינם מעלים שום שאלה משפטית עקרונית. משמעות הדבר היא שהמבקש לא הצליח להצביע על בסיס משפטי מוצק להגשת ערעור נוסף, מעבר לערעור על הממצאים העובדתיים שנקבעו בשתי הערכאות דלמטה. 3. **נימוק להחלטות בעניין הוצאות (תקנה 153(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי):** המבקש העלה טענה נוספת לפיה בית המשפט לענייני משפחה לא נימק כראוי את החלטתו בנוגע להוצאות המשפט. בית המשפט העליון דחה טענה זו בהתבסס על פסיקה קודמת של בית המשפט העליון עצמו (רע"א 203/21 סיירוקס ישראל בע"מ נ' ברק). פסיקה זו קובעת כי: * **קצרנות בהנמקה:** הנמקה בשאלת הוצאות יכולה להיות קצרה במיוחד. * **הסתמכות על בסיס ההחלטה:** ניתן לבסס את פסיקת ההוצאות על השיקולים והנימוקים המופיעים בהחלטה העיקרית לגופה, מבלי להוסיף נימוק נפרד ומפורט. עיקרון זה נועד להקל על בתי המשפט ולהאיץ את ההליכים, תוך מתן גמישות לגבי היקף הנימוק הנדרש בהחלטות בנוגע להוצאות. **חידושים משפטיים:** במקרה זה, אין חידוש משפטי משמעותי. החלטת בית המשפט העליון מבוססת על יישום של עקרונות משפטיים קיימים ומושרשים, בעיקר בכל הנוגע להגבלות על ערעור "בגלגול שלישי" ולעיקרון קצרנות ההנמקה בנוגע להוצאות. מטרת ההחלטה היא לאחד את פסקי הדין הקודמים של הערכאות דלמטה ולמנוע דיון חוזר בסוגיות שכבר הוכרעו. **סיכום:** בקשת רשות הערעור נדחתה מכוח סמכותו של בית המשפט העליון לפי תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי. הנימוקים לדחייה היו: 1. הבקשה אינה מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. 2. הכרעות הערכאות דלמטה נטועות בעובדות המקרה. 3. אין צורך בהתערבות בית המשפט העליון כדי למנוע עיוות דין. 4. טענת המבקש לגבי נימוק חסר בהוצאות נדחתה בהתאם לפסיקה קיימת המאפשרת קצרנות הנמקה בנושא זה. ההחלטה מדגישה את תפקידו של בית המשפט העליון כמפקח על יישום החוק ועל פסיקת בתי המשפט הנמוכים, אך גם את הנטייה לצמצם את היקף הדיון בערכאה זו, במיוחד כאשר הדבר אינו נדרש לבירור שאלות משפטיות עקרוניות או למניעת עיוותי דין.