LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

ע"פ 1697/21

פסק-דין עליון

📋
מספר הליך1697/21
📂
סוג הליךע"פ
📅
תאריך15 בדצמבר 2021
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטהפסק-דין
👥
צדדיםשלמה ברק נ' מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםנ' הנדל, נ' סולברג, ד' מינץ

תקציר

בהתבסס על החומר שסופק, הניתוח המשפטי מדגיש מספר עקרונות וחידושים מרכזיים: עקרונות משפטיים: א. שיקולים שיקול דעת ושיקולים אסטרטגיים בערעורים: ההחלטה לייעץ לסניגור שלא לדון בערעור ומשיכת הערעור לאחר מכן על ידי המערער מדגישה את סמכות שיקול הדעת הנתונה לערכאות הערעור וליועצים המשפטיים. הוא משקף את ההכרה בכך שערעורים עשויים להיחשב כמיותרים או בלתי מוצדקים מבחינה מבנית בהתחשב ביתרונות ההנמקה של בית המשפט קמא, תוך שימת דגש על יעילות שיפוטית ופתרון סכסוכים במסגרת ההליך המשפטי. ב. ביקורת שיפוטית וכיבוד פסקי דין של בית משפט קמא: דחיית הערעור על סמך נימוקיו של בית המשפט קמא משמעה כיבוד עקרון הסופיות השיפוטית ומתן כבוד להערכתו של השופט, בתנאי שפסק הדין עולה בקנה אחד עם החוק. זה מתאם עם עקרונות השומרים על סמכותם של בתי משפט ומבטיחים עקביות בתוצאות השיפוטיות. ג. אכיפה ויישום של צווי בית משפט: ההוראה המחייבת את המערער להתייצב בפני הממונה על מע"צ לצורך ריצוי עונשו, ממחישה את מנגנון האכיפה של צווי בית המשפט. הוא מדגיש את חשיבות הציות לאכיפת החלטות שיפוטיות, ומבטיח שפסקי דין יבוצעו ביעילות וללא עיכובים מיותרים. חידושים משפטיים: א. תקשורת פורמלית ונהלים מנהליים: התקשורת הפרוצדורלית המפורטת הכרוכה בצורך לשלוח עותקים של ההחלטה לסוכנויות רלוונטיות שונות כגון שירות המבחן והממונה על עבודות ציבוריות מסמלת חידושים פרוצדורליים שמטרתם לייעל את ניהול התיקים ולהבטיח תיאום בין סוכנויות. זה משפר את שיתוף הפעולה המוסדי והשקיפות ביישום החלטות שיפוטיות. ב. שימוש בפרוטוקולי תזמון והודעה ספציפיים: פרטי המינוי המדויקים וההודעה הגמישה ("או במועד אחר שייקבע על ידי הנציב") מדגימים מסגרת פרוצדורלית אדפטיבית המתאימה לשיקולים לוגיסטיים באכיפת גזרי הדין. זה משקף התפתחות בהליכים שיפוטיים כדי לאפשר שיקול דעת מנהלי בגבולות שנקבעו. ג. פיקוח מנהלי וצווים מתוקנים: אזכור ההחלטה המתוקנת (מיום 19.12.2021) מדגיש את החדשנות הפרוצדורלית ביכולת ההסתגלות הפרוצדורלית, ומאפשר לבתי המשפט לתקן או לחדד פסיקות או הנחיות שיפוטיות קודמות, ובכך לשמור על יושרה פרוצדורלית ובהירות שיפוטית. ככלל, הניתוח המשפטי מדגיש את החשיבות של כיבוד הסמכות השיפוטית, הקלה על יעילות פרוצדורלית והבטחת מנגנוני אכיפה יעילים, תוך המחשת חידושים פרוצדורליים מנהליים מתפתחים התומכים בעקרונות אלה.

ע"פ 1697/21 שלמה ברק נ' מדינת ישראל, עליון (15.12.2021)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית