בש"פ 4920/02

תקציר

בתיק בבית המשפט המחוזי בירושלים הוגשו למערער אישומים הנוגעים להחזקת נשק והובלתו לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין, תשל"ז-1977, לצד סחר בנשק לפי סעיף 144(ב2). בכתב האישום פורטו כי ברכבו אוחסנו ברכבו רימונים ותחמושת מסוגים שונים בתאריכים מוגדרים. למרות שנעצר בתחילה, טען בא כוח המערער כי אין די בראיות המדינה כדי לקשור אותו לניסיונות פיגוע כלשהם שסוכלו על ידי המשטרה וכי לא נשקפה ממנו סכנה לציבור. בא-כוח המדינה הזכיר קשר בין המערער לבין אחרים שהיו מעורבים לכאורה בתכנון פיגוע מאסיבי, אך המערער לא היה מעורב במפורש בתכניות אלה. בית המשפט הכיר בכך שבעוד שלאישום הראשון היו ראיות חזקות יותר בשל שרידים שנמצאו ברכבו של המערער, האישומים הבאים הסתמכו אך ורק על עדויות, שמאוחר יותר חזרו בהן ועוררו ספקות. בית המשפט בחן האם עבירות נשק אלה ועברו של המערער מצדיקים את מעצרו. הוועדה הגיעה למסקנה כי סוגי כלי הנשק המעורבים, והיעדר ראיות הקושרות אותם לפעילות אלימה, אינם מצדיקים מעצר לפני משפט. עוד צוין, כי המערער לא הורשע בעבירות נוספות במשך שבע שנים, דבר התומך בטענתו בדבר התנהגות כדין. בסופו של דבר, הורה בית המשפט על שחרורו של המערער למעצר בית בתנאים מחמירים, תוך שהוא מדגיש כי אמצעים חלופיים יכולים להפחית כל סכנה נתפסת, תוך הבטחת הופעתו במשפט.