דנ"מ 1127/24

תקציר

מדובר במבנה בן חמש קומות שנבנה באופן בלתי חוקי על ידי המבקש בשטח C של יהודה ושומרון, בסמוך לאפרת, בכפוף הן לצווי הפסקת עבודה והן לצווי הריסה שהוצאו בשנת 2003. למרות צווים אלה, המשיך המבקש בבנייה, והרשויות נמנעו מלאכוף את ההריסה עד לשנת 2023, תוך מתן עדיפות לכך בשל שיקולים ביטחוניים מתעוררים במהלך מלחמת "חרבות ברזל". המבקש ערער על חידוש מאמצי האכיפה, תוך שהוא מציין בורות בצווי העבר וטוען נגד העיכוב באכיפה, בטענה להפרת כללי ההליך ההוגן וזכויות האדם. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים דחה את ההתנגדויות, תוך ציון חוסר המעש הממושך של המבקש בהכשרת המבנה ומסירת הצווים באופן תקין מבחינה משפטית. ערעור לבית המשפט העליון נדחה פה אחד, ואישר את החלטת הערכאה הנמוכה יותר, תוך הדגשה כי לא נקבע עיקרון חדש שימנע אכיפה למרות השיהוי. בית המשפט ציין כי עיכובים אינם מונעים מטבעם אכיפה אלא במקרים קיצוניים, והדגיש את הביטחון כגורם מרכזי בתעדוף ההריסה. למרות שהמבקש ביקש זמן נוסף לערער על ההריסה ועל היתר הבנייה, בית המשפט סירב, בנימוק של בחינה מעמיקה של הטענות על ידי ערכאות קודמות. בקשת המבקש לדיון נוסף נדחתה, תוך קביעה כי המקרה אינו עומד בקריטריונים של נסיבות חריגות המצדיקות ביקורת שיפוטית נוספת, תוך עיגון ההחלטה בפרטי מקרה קונקרטיים מבלי לקבוע שינויים משפטיים תקדימיים. בעקבות זאת נדחתה גם בקשת הסעד הזמני, מה שחיזק את העמדה כי ניתן להמשיך בהליך ההריסה.