ת"א 2753-08-19

תקציר

פסק דין זה עוסק בתביעה כספית שהגיש בנק מזרחי טפחות בע"מ כנגד שלושה נתבעים בגין חוב כספי. פסק הדין הראשון ניתן בהיעדר כל בקשה לחופשה להתגונן מפני נאשמים 1 עד 3. בהמשך הגיש נאשם 3, אלימלך, בקשה לביטול פסק הדין וניתנה לו רשות להתגונן, בכפוף לתנאים מסוימים. שני הנתבעים האחרים לא הגישו בקשת רשות להתגונן ופסק הדין נגדם עומד בעינו. הנתבע 1 הינו לקוח של הבנק וצבר יתרת חוב שנותרה ללא תשלום. הנתבע 2 הינו בעל מניות, מנהל ובעל עניין בנתבע 1, והוא העמיד ערבות לחוב. נאשם 3, אלימלך, חתם אף הוא על ערבות בלתי מוגבלת להבטחת חיוביו של נאשם 1. הנתבעים טענו כי אין להטיל עליהם אחריות לחוב, כאשר הנתבע 3 טען כי הוא היה בעל מניות סמלי בלבד בנתבעת 1 ולא היה מעורב בפעילות החברה. הבנק טען, לעומת זאת, כי הנתבע 3 הציג עצמו באופן כוזב כבעלים של נתבעת 1 ולכן הוא אחראי לחובותיה. בית המשפט קיבל את טענות הבנק וקבע כי נאשם 3 אכן הציג עצמו באופן כוזב כבעלים, ועל כן אין הוא יכול לנתק עצמו מפעילותו של נאשם 1. יתר על כן, בית המשפט קבע כי הוא אינו ערב יחיד, ולכן ההגנות המוקנות לערבים אלה אינן חלות עליו. בית המשפט דחה גם את טענת הנתבע 3 כי הבנק לא מימש את המשכון על זכויותיו של הנתבע 1, וקבע כי הנתבע לא היה פטור מהתחייבותו, וכי הבנק לא היה מחויב לפעול על פי המשכון בטרם פנה לנתבעים. עם זאת, בית המשפט מצא טעם מסוים בטענה כי הבנק לא התנהל כראוי, בכך שלא יידע את הנתבע 3 על שינויים בהתחייבויותיו של הנתבע 1. לפיכך, בית המשפט אמנם לא פטר את נתבע 3 מחובו, אך קבע כי יש להגביל את ערבותו לסכום החוב טרם מתן הלוואה שנייה לנתבע 1. בהתאם לכך, הורה בית המשפט לנאשם 3 לשלם את הסכום בסך 129,608 ₪, בצירוף הוצאות משפט בסך 20,392 ₪, בסך כולל של 150,000 ₪, אשר הנתבע כבר הפקיד כתנאי לקבלת רשות הגנה. בהתחשב בכך שסכום זה כבר שולם, קבע בית המשפט כי פג תוקף ערבותו של הנתבע 3.