רע"א 9722/07

תקציר

בפסק דין זה, לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, נקבע כי לא התקיימו התנאים המצדיקים התרה. בית המשפט הדגיש את החשיבות של הגבלת הביקורות בערעורים לפי חוק הבוררות, והעניק אותן רק במקרים חריגים שבהם מתעוררות סוגיות משפטיות או ציבוריות משמעותיות או כאשר הצדק מחייב זאת. ניסיונו של המבקש לערער על הקפאת הליכים לא צלח, שכן לא בית משפט השלום ולא בית המשפט המחוזי טעו טעות של ממש המצדיקה התערבות. סיבוך נוסף עלה מתצהירו של המבקש, שנדחה בשל אי עמידה בדרישות החוק לאימות תצהיר; היא נחתמה ואומתה שלא כדין באמצעות פקס, ובכך הפרה את סעיף 15(א) לפקודת הראיות. כתוצאה מכך, נמחק התצהיר, דבר שהחליש את עניינו של המבקש בשל היעדר עובדות מוכחות. יתר על כן, בית המשפט הסכים כי הסחבת המתמשכת בבוררות מצדיקה שלא לעכב את ההליכים הנוכחיים בבית המשפט. ההליכים הראשונים החלו שנים קודם לכן, בשנת 2004, ללא הכרעה, מה שהוביל להחלטה לדחות את הערעור ולאפשר את המשך הדיון בבית משפט השלום. המבקש חויב לשלם 20,000 ₪ עבור הוצאות המשיב ושכר טרחת עורך דין בשלוש הערכאות. ההחלטה התקבלה בהסכמת השופטים א' פרוקצ'יה וש' ג'ובראן, כאשר השופט י' דנציגר נתן את פסק הדין ביום י"ב חשון תשס"ט (10.11.08).