ע"א 166/84

תקציר

בפסק דין זה דנו השופט ש' נתניהו והשופטת א' גולדברג בערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, שהעדיף את המשיב, ויקטור בן כנען. התיק עסק בסכסוך הלוואות בין המערערים, ידידה בר אילן ואמיל בר אילן, שלוו מבן כנען 15,000 דולר. השאלה המכרעת הייתה האם המערערים פרעו את ההלוואה או שמא הכסף נועד לעסקה נפרדת. הערכאה הנמוכה יותר פסקה לטובת בן כנען, וקבעה כי הכסף אכן היה החזר ההלוואה. המערערים טענו כי היה מקום לאפשר להם לחקור את מומחה הפוליגרף שתוצאות בדיקתו תומכות בגרסתו של המשיב לאירועים. עם זאת, שופטי הערעור, לאחר ששקלו את הנסיבות, אישרו את החלטת הערכאה הנמוכה יותר. הם הדגישו כי מאחר שהצדדים הסכימו לבסס את פסק דינם על תוצאות בדיקת הפוליגרף, הם מחויבים להסכם זה. בחינה מעמיקה של תוצאות הבדיקה שכנעה את השופטים כי פסק הדין של הערכאה הנמוכה יותר היה מוצדק. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב, בסך של 1500 ₪, בתוספת ריבית והצמדה עד שישולמו במלואם. פסק דין זה ניתן באותו מועד הדיון בערעור, כ"ט חשון תשמ"ז (1.12.86).