ת"א 24532-12-13

תקציר

התובעת שכרה את שירותיו של הנתבע, עורך דין במקצועו, לצורך רישום מותג כסימן מסחר בשנת 2007. כשנה וחצי לאחר מכן, הגיש צד שלישי בקשה לביטול סימן המסחר, ועל כך נמסרה לנתבעת הודעה כנציגת התובעת. הנתבע טוען כי העביר את ההודעות לשותפו של התובע, אך התובע טוען כי לא היה מודע להליך עד למועד מאוחר הרבה יותר. התובע תבע את הנתבע בגין רשלנות ודרש פיצויים בסך 200,000 ₪, כולל הוצאות ישירות ועוגמת נפש. בית המשפט מצא כי הנתבע אכן קיבל את ההודעות אך נמנע מלהעבירן לתובע, ובכך הפר את חובת הזהירות שלו. עם זאת, התובע לא הצליח להוכיח כי הנזק שנגרם לו לכאורה נגרם כתוצאה מרשלנות הנתבעת. הנזקים הישירים הנתבעים של התובעת, לרבות הוצאות משפט ואריזות שלא נעשה בהן שימוש, נמצאו כקשורים להשמטה של הנתבעת, אלא כתוצאה מהחלטת ביטול סימן המסחר. בנוסף, התובע לא הביא ראיות לתשלומים כלשהם שבוצעו מכיסו, והודה כי ההוצאות נגרמו לחברה שלו, שלא הייתה צד לתביעה. רק תביעת התובע בגין עוגמת נפש התקבלה, והנתבע חויב לשלם 10,000 ₪ בגין פגיעה זו. בית המשפט לא פסק את מלוא הסכום הנתבע, ולכן לא חייב את הנתבע בתשלום אגרת בית המשפט. כמו כן חויב הנתבע לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בסך 7,500 ₪.