ת"ע 18803-12-19

תקציר

בפני בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה, נידונה בקשה לקיום שתי צוואות שערך המנוח בשנת 2016, צוואה מיום 1.5.2016 (להלן: "הצוואה המוקדמת") וצוואה מיום 11.12.2016 (להלן: "הצוואה המאוחרת"). המתנגדת, בתו היחידה של המנוח, ביקשה לקיים את הצוואה המוקדמת והתנגדה לקיום הצוואה המאוחרת, בעוד התובע, אחיינו של המנוח, ביקש לקיים את הצוואה המאוחרת. שתי הצוואות נערכו כאשר המנוח היה מעל גיל 90. **טענות המתנגדת:** המתנגדת טענה כי הצוואה המאוחרת אינה משקפת את רצונו האמיתי של המנוח, כפי שבא לידי ביטוי בצוואות קודמות ובמכתבים ששלח לה. היא העלתה טענות בדבר העדר כשירות, השפעה בלתי הוגנת, נסיבות חריגות בעריכת הצוואה, פגמים מהותיים בצוואה ומעורבות פסולה של התובע בעריכתה. לטענתה, מצבו הבריאותי והקוגניטיבי של המנוח הידרדר, והתובע ניצל זאת כדי להבטיח כי יירש את כל רכושו, תוך הפעלת לחץ ואף איום. **טענות התובע:** התובע דחה את כל טענות המתנגדת, טען כי הצוואה המאוחרת משקפת באופן מלא את רצון המנוח, ולא נפל בה כל פגם. לטענתו, הקשר בין המנוח למתנגדת היה רופף, בעוד הוא עצמו טיפל במנוח ודאג לצרכיו, והמנוח ראה בו כבן. לטענתו, השינוי בצוואה המאוחרת נבע מתחושת בגידה מצד המנוח כלפי בתו, בעקבות תביעתה לפירוק שיתוף, וכן כהוקרה על הטיפול המסור שהעניקו לו המבקש ומשפחתו. **התפתחות ההליך וקביעות בית המשפט:** 1. **כשרות המנוח:** בית המשפט מינה מומחה לבדיקת כשרות המנוח במועד עריכת הצוואה המאוחרת. חוות הדעת קבעה כי המנוח היה כשיר. בהמשך, המתנגדת ויתרה על טענת חוסר כשרות. בית המשפט קבע באופן חד משמעי כי המנוח היה כשיר לערוך את צוואתו האחרונה. 2. **התייצבות המתנגדת:** בית המשפט הדגיש את חוסר התייצבותה של המתנגדת לדיונים, על אף שההליכים נמשכו מספר שנים. התנהלות זו, בשילוב עם בקשותיה החוזרות להישמע בהיוועדות חזותית, שהובילו להוצאת תצהיריה מן התיק, העלו קשיים מהותיים בהליך. בית המשפט ציין כי על אף האמור, מצא לנכון לבחון את טענותיה לגופן, מתוך רגישות למצבה לכאורה כבתו היחידה שמנושלת מצוואתה. 3. **השפעה בלתי הוגנת:** בית המשפט בחן את טענות המתנגדת בדבר השפעה בלתי הוגנת, תוך התבססות על מבחני המשנה שנקבעו בפסיקה (תלות ועצמאות, תלות וסיוע, קשרי המצווה עם אחרים). מתוך מכלול הראיות, לרבות עדויות שונות, הוכח כי המנוח היה עצמאי פיזית ושכלית, וקיים קשרים חברתיים עם הסביבה. נסיבות עריכת הצוואה המוקדמת, בה יזמו גורמים מטעם המתנגדת את הגעת המנוח לעורך הדין, חיזקו את המסקנה כי לא הייתה תלות שלו במבקש שיצרה חשש להשפעה בלתי הוגנת. כמו כן, התסקיר של העובדת הסוציאלית והעדויות השונות תמכו במסקנה שהמבקש טיפל במנוח מתוך דאגה כנה, ולא מתוך אינטרס כלכלי בלבד. לפיכך, נקבע כי המתנגדת לא הרימה את הנטל להוכיח השפעה בלתי הוגנת. 4. **מעורבות בעריכת הצוואה:** המתנגדת טענה למעורבות פסולה של התובע בעריכת הצוואה המאוחרת, תוך "קנוניה" עם עורך הדין. בית המשפט בחן את עדותו של עורך הצוואה המאוחרת, עו"ד XX, אשר העיד כי המנוח הגיע אליו לבדו, היה צלול, הבין את רצונו, וביקש את עריכת הצוואה. הוא אף הסביר את ההיגיון מאחורי ניסוח סעיף העברת הכספים למתנגדת, כרצונו של המנוח מתוך חשש מפני השתלטות על הכספים על ידי גרושתו ובתה. עדות זו של עורך הצוואה, וכן עדויות אחרות, שללו טענה למעורבות פסולה של התובע. 5. **הנסיבות והסיבות לעריכת הצוואה המאוחרת:** בית המשפט בחן את ההיסטוריה של הצוואות ושל יחסי המנוח עם בני משפחתו. הוכח כי המנוח שינה את דעתו מעת לעת, וכי בין המנוח לבין גרושתו ובתה (אמה ואחותה למחצה של המתנגדת) היו יחסים מתוחים. תביעתה של המתנגדת לפירוק שיתוף, שנגרמה כשנה לפני עריכת הצוואה המאוחרת, גרמה למנוח פגיעה קשה, אשר על פי עדויות, היוותה סיבה מרכזית לשינוי רצונו בצוואה. בית המשפט התרשם כי הצוואה המאוחרת שיקפה את רצונו של המנוח להוקיר את התובע על הטיפול המסור בו, ולגמול לו על היותו משענת ומשפחה בארץ. 6. **כבוד רצון המת:** בית המשפט הדגיש את עקרון כיבוד רצונו של המת. משלא הוכח כי המצווה לא היה כשיר, או כי הופעלה עליו השפעה בלתי הוגנת, או כי הייתה מעורבות פסולה בעריכת הצוואה, יש לכבד את רצונו ואת הגיונו. **הכרעה:** לאור כל האמור, בית המשפט דחה את התנגדות המתנגדת וקבע כי יש לקיים את צוואתו האחרונה של המנוח מיום 11.12.2016. **הוצאות:** למרות שלא מצא לנכון לחייב את המתנגדת בהוצאות, מתוך התחשבות במצבה הכלכלי (כפי שעלה מהראיות) ובכך שהיא בתו היחידה של המנוח, קבע בית המשפט כי כל צד יישא בהוצאותיו. **חידושים משפטיים או עקרונות מרכזיים:** * **חשיבות התייצבות בעל דין:** בית המשפט הדגיש את חשיבות התייצבות בעל דין להליך משפטי, אף תוך הפניה לפסיקה עדכנית בנושא, והסביר כי חוסר התייצבות יכול להוביל לדחיית תביעה. * **איזון בין זכות הגישה לערכאות לבין חיוב בהפקדת ערובה:** בפסק דין שניתן קודם לכן בערעור על החלטת הרשמת, בית המשפט הדגיש כי יש להיזהר שלא לחסום את דרכם של בעלי דין דלי אמצעים לבית המשפט, ושיש לשקול את סיכויי ההליך, מורכבותו, מיהות הצדדים ותום ליבם. * **פרשנות מצמצמת לסעיף 35 לחוק הירושה:** בית המשפט ציין כי בשל חומרת הוראת סעיף 35 לחוק הירושה (הפסילה בשל מעורבות בעריכת הצוואה), הפסיקה נוקטת בפרשנות מצמצמת. * **כיבוד רצון המת:** הדגשת העיקרון כי רצונו של המת, כפי שבא לידי ביטוי בצוואה, יכובד כל עוד לא הוכחו פגמים מהותיים המצדיקים את פסילתה (חוסר כשירות, השפעה בלתי הוגנת, מעורבות פסולה). * **ניתוח מורכב של יחסי משפחה והשפעתם על צוואות:** בית המשפט נדרש לנתח לעומק את מערכות היחסים בין המנוח לצדדים השונים, ואת האירועים שהובילו לשינויים בצוואות, תוך שקלול ההיסטוריה המשפחתית והאישית.