תא"ק 1657/08

תקציר

פסק דין זה נובע מתביעה שהגיש המוסד לביטוח לאומי (התובעת) נגד קרנית (הנתבעת) להחזר תגמולים ששולמו לגברת גרין, בעקבות תאונת עבודה בה נהג בעלה באופנוע הלא מבוטח שלהם והיא נפצעה. התאונה אירעה ב-24 ביוני 2001, והמוסד לביטוח לאומי תבע שיפוי מחברת קרנית, בהתאם להסכם קיים בין קרנית לבין המוסד לביטוח לאומי, המפרט את המקרים בהם קרנית אחראית לפצות את המוסד בגין תגמולים המשולמים לנפגעי תאונות דרכים. קרנית סירבה לפצות את המכון, מה שהוביל את האחרון להגיש תביעה להשבה ביוני 2008. הנתבעת טענה כי למכון לא הייתה עילת תביעה נגדם, שכן הרכב היה בבעלות הגב' גרין ובעלה המנוח, שלא ביטחו אותו. לחילופין, טענה קרנית כי מאחר שתביעת המכון הוגשה שנים לאחר דחיית בקשתם הראשונה, הם אינם חייבים בתשלום הריבית הנוספת שנקבעה בהסכם. במהלך השימוע נקבע כי האופנוע היה בבעלותו ובהפעלתו הבלעדית של מר גרין, ולגברת גרין לא הייתה כל ידיעה או מעורבות ברכישתו או בתחזוקתו. בעקבות גילוי זה הסכימה קרנית לקבל אחריות ולפצות את המכון, אך ערערה על שיעור הריבית. השופט פסק לטובת המוסד לביטוח לאומי, והורה לקרנית לשלם את מלוא "הריבית החוזית" הקבועה בהסכם, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 60,000 ₪. עוד הבהירה השופטת כי מטרת ההסכם בין הצדדים הייתה לייעל ולזרז תביעות, וסירובה של קרנית לשלם במועד ללא הצדקה גרם לעיכוב בתיק זה.