ע"פ 6366/98

תקציר

השופט קדמי נותן את פסק הדין בערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. בפרשה מעורבים שני נאשמים, אפרים תוהמי וסולטאן ביסאן, שהורשעו בעבירות הקשורות לרצח נוואל רוחי. תוהמי, שניהל מערכת יחסים אינטימית עם הקורבן, הורשע בקשירת קשר לביצוע רצח ונידון לחמש וחצי שנות מאסר, ואילו ביסאן הורשע ברצח ונידון למאסר עולם. המדינה מערערת על זיכויו של תוהמי מאשמת רצח, ואילו תוהמי מערער על הרשעתו ועל גזר דינו בגין קשירת קשר. השופטת קדמי מסכמת תחילה את עובדות המקרה, ומדגישה את מערכת היחסים הרומנטית בין תוהמי לרובי, את בריחתה ממשפחתה ואת רציחתה בסופו של דבר. תוהמי וביסאן מסרו תיאורים שונים על האירועים שהובילו למותו של רוחי. תוהמי טען כי ביסאן הודה ברצח, ואילו ביסאן טען כי תוהמי נכח במקום וירה ברוחי באופן בלתי צפוי. לאחר מכן דן השופט קדמי בחקירת המשטרה ובפרטי חקירותיהם של תוהמי וביסן. הוא מדגיש כי דבריו של תוהמי למודיע המשטרתי קבילים כראיה, בניגוד לטענת ההגנה, שכן הם נאמרו באופן עצמאי וללא השפעה של החוקר. עם זאת, השיחות שניהל תוהמי עם קצין המשטרה אלמוג ייעלמו, שכן קדמי סבור שהן הושפעו מהצעתו של אלמוג להפוך את תוהמי לעד מדינה. בהתבסס על הראיות הקבילות, השופט קדמי מגיע למסקנה כי תוהמי וביסאן היו אחראים שניהם למותו של רובי. הוא מוצא כי דבריו של תוהמי למודיע, יחד עם ראיות נוספות, מבססים את אחריותו הישירה כמבצע משותף או, לכל הפחות, כמסית. לעומת זאת, טענתו של ביסאן על צילום מפתיע של תוהמי נדחית כבלתי אמינה. השופט קדמי מציע לדחות את ערעורו של ביסאן על הרשעתו ולקבל את ערעור המדינה, מה שיוביל להרשעתו של תוהמי ברצח. השופט טירקל והשופט אריאל מסכימים עם נימוקיו ומסקנותיו של השופט קדמי. ערעורו של תוהמי על הרשעתו בקשירת קשר נדחה, וערעור המדינה לזיכויו מאשמת רצח מתקבל. תוהמי מורשע ברצח. גזר הדין בעניינו של תוהמי יינתן בהמשך, וייתכן שיצריך דיונים נוספים לצורך מתן גזר הדין.