ע 8/17

תקציר

הנאשם הואשם בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה רשלנית ברכב שגרמה לתאונת דרכים בה נפגע אדם לאחר שרכבו התנגש ברכבו של הקורבן. האירוע התרחש כאשר הנאשם סטה לנתיב הנגדי והתנגש ברכבו של הקורבן, מה שגרם למותו של הקורבן ולפציעתם של אחרים. בית משפט קמא הרשיע את הנאשם בשני האישומים וגזר עליו 13 חודשי מאסר, לצד עונשים נוספים כגון פסילה ופסילה על תנאי של רישיון הנהיגה, והורדה בדרגה. הנאשם ערער על גזר הדין וטען כי יש לבטל את כתב האישום בשל אי נקיטת צעדים פליליים נגד השב"כ והמפקדים שידעו לכאורה על מצבו הנפשי החריג אך בכל זאת הטילו עליו משימת נהיגה. ההגנה ביקשה גם להקל משמעותית בעונשו של הנאשם, בטענה כי היא אינה מתחשבת בגילו הצעיר, עברו הנקי ומצבו הנפשי. בית המשפט דחה את ערעור ההגנה, ולא מצא עילה להתערב בקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא או במסקנותיו המשפטיות. בית המשפט הסכים עם קביעתו של בית משפט קמא כי הנאשם לא היה במצב נפשי חריג במהלך הנסיעה וכי התנהגותו הייתה רשלנית שהובילה לתאונה. באשר לעונש, קבע בית המשפט כי עונשו של בית משפט קמא מצוי בטווח המתאים ואינו מהווה סטייה משמעותית ממדיניות הענישה המקובלת. בית המשפט הדגיש את חומרתה הרבה של הפגיעה באינטרס החברתי בקדושת החיים ואת רשלנותו הפושעת של הנתבע. בית המשפט שקל אמנם את נסיבותיו האישיות של הנאשם, אך נתן להן משקל מוגבל, תוך מתן עדיפות לשיקולי הלימה והרתעה. עוד ציין בית המשפט כי הנאשם לא הודה באשמה ולא לקח אחריות על מעשיו, דבר שהגביל את פוטנציאל ההפחתה בעונשו. הערעור נדחה, והנאשם חויב להתחיל לרצות את עונש המאסר שנגזר עליו ביום 1.10.2017.