ת"א 425-02-11

תקציר

התובעת, חברה העוסקת בסחר במכשירי סלולר, הגישה תביעה נגד שני נתבעים, בטענה כי גזלו את סודותיה המסחריים. התובעת ביקשה צו מניעה זמני כנגד הנתבעים, שיאסור עליהם לעשות שימוש במידע העסקי של התובעת ויגביל את יכולתם להתחרות בתובע עד לתוצאות התביעה העיקרית. השופטת נעתרה לבקשה לצו מניעה זמני, וקבעה כי התובע ביסס לכאורה עילה של גזל סודות מסחריים. השופט דחה את טענות הנתבעים כי המידע המדובר הוא פומבי וכי הוא אינו מהווה סוד מסחרי. השופטת קבעה כי המידע העסקי של התובעת, ובפרט קשריה וניתוחם של השחקנים בשוק, מהווים סודות מסחריים ברי הגנה. בנוסף, מצאה השופטת כי התנהלות הנתבעים, שכללה קבלת סודות מסחריים מעובדו לשעבר של התובע, הצדיקה הטלת מגבלות זמניות. גם מאזן הנוחות נטה לטובת התובעת, שכן התנהלות הנתבעים הייתה בלתי תקינה וגרמה נזק משמעותי לעסקיה של התובעת. צו המניעה הארעי אסר על הנתבעים לעשות שימוש במידע העסקי של התובעת וליצור קשר עם אנשי הקשר שלה בענף המסחר במכשירים סלולריים. עם זאת, צו המניעה אפשר לנתבעים ליזום עסקאות על בסיס פרסומות פומביות והחריג הגבלות על התקרבות למפעילי רשתות סלולר גדולות. השופטת הדגישה את משכו המוגבל של צו המניעה הזמני, שיישאר בתוקף עד להכרעה בתובענה העיקרית או עד ליום 31.12.2012, לפי המוקדם מביניהם. כמו כן חויבו הנתבעים לשלם לתובע שכר טרחת עורך דין בגין הבקשה לסעד זמני.