תלה"מ 18704-10-19

תקציר

פסק דין ארוך זה דן בהרחבה במאבק המשמורת בין בני זוג גרושים על שני ילדיהם הקטנים, בני שלוש ושנתיים. השופט פותח בהתוויית המסגרת הנורמטיבית, תוך התייחסות לחוקים הישראליים הנוגעים לכשרות משפטית, אפוטרופסות וטובת הילדים. האם, שביקשה תחילה משמורת מלאה, קיבלה משמורת עיקרית על פי המלצת פקיד הסעד, ואילו לאב הוענקו זכויות ביקור. השופט דן גם בחזקת הגיל הרך, המעדיפה את משמורת האם על ילדים מתחת לגיל שש, וקובע כי במקרה זה החזקה עומדת בעינה. לאחר מכן עובר השופט לדון בהיבטים הכלכליים, לרבות דמי מזונות, תוך פירוט המסגרת הנורמטיבית על פי הדין העברי והפסיקה הקודמת. השופט בוחן את יכולותיהם הכלכליות של שני ההורים, תוך התחשבות בהכנסותיהם, בכושר ההשתכרות הפוטנציאלי שלהם ובמקורות עושר נוספים. על בסיס הערכה זו קובע השופט כי על האב לשלם 2,800 שקל בחודש עבור מזונות ילדים, כולל מזונות, עבור ילדים עד גיל שש. סכום זה יופחת ל-1,500 שקל בחודש עם הגיעם של הילדים לגיל שש, דבר המשקף את השינוי בהסדרי המשמורת ואת החלת הדינים השונים. השופט גם מתאר את חלוקת ההוצאות השונות, כולל חינוך, בריאות ודיור, בין ההורים. פסק הדין מסתיים בצו מקובץ המפרט את הסדרי המשמורת והמזונות, תוך הדגשה כי החלטות אלו מתקבלות לטובת הילדים. מעניין לציין כי השופטת גם בוחרת שלא לפסוק הוצאות לאף אחד מהצדדים, במטרה למזער את הסכסוך ובהתחשב בכך ששניהם מיוצגים על ידי סיוע משפטי.