ע"א 56471-10-18

תקציר

הערעור הוא על פסק דינו של בית המשפט המחוזי שדחה תביעה לפיצויים נגד קרנית, וקבע כי אופניים חשמליים אינם נחשבים ל"רכב מנועי" לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. המערער, הולך רגל שנפגע מאופניים חשמליים, טען כי יש לסווג אופניים חשמליים כרכב מנועי ולכן היה על הנהג להיות בעל ביטוח. המשיב טען כי כוח ההנעה העיקרי באופניים חשמליים הוא כוח פיזי, הגובר על כוח מכני לצורך ההגדרה המשפטית. בית המשפט בחן את הגדרת "רכב מנועי" על פי החוק, פסיקות קודמות ואת השלכות המדיניות של כל גישה. נקבע כי אופניים חשמליים סטנדרטיים מחייבים את הרוכב לדווש ואינם פועלים בכוח מכני בלבד. בית המשפט התייחס להוראות המשפט המשווה במדינות אחרות, שרובן אינן דורשות רישיון או ביטוח לאופניים חשמליים תקניים, וציין את יתרונות השימוש באופניים אלה, לרבות הפחתת התנועה וזיהום הסביבה. השופטים הגיעו למסקנה כי אופניים חשמליים סטנדרטיים אינם נחשבים לרכב מנועי ולכן אינם דורשים ביטוח. עם זאת, השופטים קראו למחוקק לקבוע זאת במפורש ולהסדיר את השימוש באופניים חשמליים. הערעור נדחה, וכל צד היה אחראי להוצאותיו.