ע"פ 2479/07

תקציר

פסק הדין דן בערעוריהם של ארבעה עררים שכנגדם הוציאה המשיבה, הוועדה להגנת הסביבה החופית, צווים להפסקת פעולות הפוגעות בסביבה החופית. הצווים הוצאו מכוח סעיף 9 לחוק הגנת הסביבה החופית, המאפשר לשר לאיכות הסביבה או לנציגו המוסמך להוציא צווים כאמור אם קיימת סבירות לפגיעה בסביבה החופית. הסוגיה הכללית הראשונה שנידונה הייתה האם ביקורו של בית משפט קמא במקום נשוא הערעור התנהל כראוי, ופסק הדין אישר את נאותות הביקור. הנושא השני היה סמכותו של מי שחתם על הצווים, ופסק הדין קבע כי לאותו אדם יש סמכות של השר לעשות כן. הסוגיה השלישית הייתה האם הצווים הזכירו את בעיית צבי הים, ופסק הדין אישר כי אמנם הצווים לא הזכירו אותם במפורש, אך הם כן התייחסו לפגיעה בסביבה החופית, הכוללת את המערכת האקולוגית ובתי הגידול של צבי הים. הסוגיה הרביעית הייתה סמכותה של המשיבה לפעול כנגד בנייה בלתי חוקית הפוגעת בסביבה החופית, ופסק הדין הבהיר כי למשיבה סמכות זו. גם הסוגיה החמישית בדבר אי הכללתה של עיריית נהריה נדחתה, שכן פסק הדין אישר כי מדובר בהליך פלילי ותמיכת העירייה בעמדת המערערים לא הצדיקה את הכללתו. גם הסוגיה השישית, אפליה, נדחתה בשל היעדר ראיות. בהמשך לצווים הספציפיים לפי חוק הגנת הסביבה החופית, נמצא כי החוק אינו מחייב הגשת כתב אישום לצורך מתן צו. עם זאת, על הרשות המינהלית לפעול בסבירות ובמהירות, דבר שלא הסתפק באחד המקרים, זה של המערערת מס' 2, שבו חל שיהוי משמעותי ללא הסבר מניח את הדעת. פסק הדין פירש גם את משמעותו של "שינוי משמעותי" בסביבה החופית, קבע כי מדובר בשינוי ניכר ומוחשי, והגיע למסקנה כי הקמת במות העץ בעניינם של המערערים היוותה שינוי כזה. הגבלת המעבר החופשי והפגיעה בבתי הגידול של צבי הים נחשבו שניהם להפרות של חוק הגנת הסביבה החופית. סיכומו של דבר, הערעורים נדחו, והחלטת בית משפט קמא לקיים את הצווים נותרה בעינה. עם זאת, הוצע כי הצווים יהיו תקפים רק עד ליום 1.3.2008, כדי לתת למערערים שהות למצות את ההליכים המשפטיים אם לא יוגש כתב אישום עד אז. השופט מ' פינקלשטיין והשופט ז' קינן הסכימו עם פסק הדין.