ת"פ 44812-12-18

תקציר

השופט ירון לוי קבע כי בקשת הנתבעים לדחייה על יסוד הגנת הצדק נדחית. הנאשמים טענו כי הם משתייכים לאותה קבוצת שוויון של אדם בשם קאנוש, שלא נחקר במשטרה בחשד לעבירות שוחד. השופט פירט את המסגרת הנורמטיבית לטענות בדבר "הגנה מפני צדק", החלה במקרים נדירים וחריגים שבהם הליך פלילי פוגע פגיעה קשה בתחושת הצדק וההגינות, כגון במקרים של אכיפה בררנית. השופט מצא כי הנאשמים וקאנוש אינם משתייכים לאותה קבוצת שוויון, שכן העבירות המיוחסות לנאשמים חמורות ורבות יותר מהעבירות המיוחסות לקאנוש. כמו כן, קיבלה השופטת את טענת התביעה כי גבולות החקירה נקבעו על בסיס שיקולים סבירים, לרבות משאבים מוגבלים וקשיים ראייתיים. לפיכך, ההחלטה להעמיד לדין את הנאשמים שלא לחקור את קנוש לא עלתה כדי חוסר סבירות קיצוני או פגיעה חמורה בצדק. השופט הדגיש כי טענת הנאשמים לאכיפה בררנית נעדרת ראיות מספיקות ויש לבחון אותה מחדש בשלב מאוחר יותר של ההליך, במידת הצורך. בסופו של דבר, השופטת הגיעה למסקנה כי ההליך הפלילי המתנהל נגד הנתבעים אינו מצדיק דחייה מכוח דוקטרינת ההגנה מפני צדק, ודחתה את בקשת הנתבעים.