ת"א 54470-03-22

תקציר

השופט קיבל את הבקשות ודחה את התביעה מחמת התיישנות. השופטת הדגישה את הצורך בזהירות בעת דחיית תביעה על הסף מבלי לבחון לגופה. עם זאת, כאשר מדובר בתביעה המבוססת על תקופת התיישנות, החלטה מקדמית יכולה לחסוך לצדדים ולבית המשפט משאבים רבים. במקרה דנן, אין חולק כי התביעה התיישנה, שכן העובדות הרלוונטיות אינן שנויות במחלוקת. עילת התביעה קמה כאשר התובע איבד את החזקה במקרקעין בשנת 1983, ותקופת ההתיישנות חלפה זה מכבר. השופטת לא קיבלה את טענות התובע על סמך חוות דעת פנימית של המדינה, שכן זו לא הייתה עמדה רשמית ולא היוותה הודאה. גם הטענה כי תקופת ההתיישנות צריכה להתחיל ממועד הוצאת הקרקע מכיבוש צבאי נדחתה, שכן היא נעדרת מקור נורמטיבי רלוונטי ועומדת בסתירה לעמדתה העקבית של המדינה. ידיעתה של התובעת על שינוי החזקה ועמדת המדינה החלה עוד בשנת 1983, ומאז חלפו קרוב לארבעה עשורים. עוד ציינה השופטת כי סיכויי הצלחתה של התביעה קלושים, גם אם לא הייתה חסומה על פי חוק, בשל לשון חוזה השכירות ואי תשלומי דמי שכירות. כתוצאה מכך, הבקשות התקבלו, והתביעה נדחתה תוך חיוב הנתבעים בהוצאות. לתובע ניתנו 30 יום לשלם, וזכות הערעור נשמרה.