ת"א 26619-03-13

תקציר

הנתבעים ביקשו לחייב את התובעת, חברה בע"מ בפירוק, להפקיד ערבות בשיעור של לפחות 5% מהסכום הנתבע להבטחת תשלום הוצאות הנתבעים אם התביעה תידחה. התובע טען כי מעשיהם ומחדליהם של הנתבעים אפשרו לבעלי השליטה לבצע מעילה בסכומי כסף גדולים מהחברה. הנתבעים הכחישו את הטענות וביקשו את הפקדת הערבות, בטענה כי יכולתו של התובע לשלם את הוצאותיו מוגבלת, וכי מורכבות התיק ומספר הנתבעים יישאו בעלויות משמעותיות. בית המשפט הסכים עם הנתבעים, והכיר בכך שהתובעת אמנם לא הוכיחה את יכולתה לשלם את הוצאות הנתבעים, אך הנסיבות אינן מצדיקות לפטור את התובעת מהפקדת ערבות. בית המשפט ציין את מורכבות התיק ואת המשאבים המשמעותיים הנדרשים לבירור הטענות, אשר הצביעו על כך שהוצאות הנתבעים צפויות לעלות על הסכום המוצע על ידי התובע. לפיכך הורה בית המשפט לתובע להפקיד בקופת בית המשפט 1,000,000 ₪ כערובה להוצאות הנתבעים, בנוסף לסכום שהתכוון המנהל המיוחד לשמור בקופת הפירוק לצורך כך. החלטה זו התקבלה על מנת להבטיח כי הוצאות הנתבעים יכוסו במקרה של דחיית התביעה, מבלי לפגוע בזכות הגישה של התובע לערכאות. בית המשפט הדגיש כי סכום זה נדרש בנוסף לכספים שהתכוון המנהל המיוחד להקצות להגנה על הליך ספציפי זה. לתובע ניתן מועד אחרון למסירת דו"ח על הקצאת הכספים וההשלכות המשפטיות, עם אפשרות להחלטה משלימה אם יתעוררו שיקולים נוספים. פסק הדין הדגיש את חשיבות הבטחת זכותם של הנתבעים לפירעון ואיזן אותה עם זכותו של התובע לגישה לצדק, במיוחד נוכח המורכבות והעלויות הכרוכות בתיק.