LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

עמ"ת 24984-09-25

החלטה עליון

📋
מספר הליך24984-09-25
📂
סוג הליךעמ"ת
📅
תאריך17 בספטמבר 2025
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםשקד דרור נ. מדינת ישראל
👨‍⚖️
שופטיםרות רונן

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של פסק הדין, תוך התמקדות בעקרונות המשפטיים ובחידושים העולים ממנו, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של פסק דין עמ"ת 24984-09-25 (בית המשפט העליון)** **מבוא** פסק הדין דן בערר על החלטת בית המשפט המחוזי להורות על מעצרו של העורר עד למתן גזר דין, לאחר שהורשע בעבירות של רצח בנסיבות מחמירות, קבלת רכב גנוב ושיבוש הליכי משפט. העורר שהה בפיקוח אלקטרוני במשך תקופה ממושכת, והערר נועד לבטל את החלטת בית המשפט המחוזי להחזירו למעצר מאחורי סורג ובריח. **רקע עובדתי והליכים קודמים** * **כתב אישום ומעצר ראשוני:** ב-13.10.2017 הוגש נגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות חמורות, וביקוש למעצרו עד תום ההליכים נעתר ב-25.12.2017. * **מעבר לפיקוח אלקטרוני:** בחלוף למעלה מחמש שנים במעצר, קבע בית המשפט העליון (בבקשה ה-19 להארכת מעצרו) כי על רקע ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים, יועבר העורר למעצר בפיקוח אלקטרוני החל מ-29.12.2022. * **הרשעה וטיעונים לעונש:** ב-8.9.2025 הורשע העורר בעבירת רצח בנסיבות מחמירות (עונש מאסר עולם חובה), וכן בעבירות נוספות. נקבעו טיעונים לעונש ל-26.10.2025. * **בקשת המשיבה להחזרה למעצר:** בד בבד עם ההרשעה, ביקשה המשיבה להחזיר את העורר למעצר עד לגזר הדין, בטענה שנקודת האיזון השתנתה לאחר ההרשעה, מסוכנותו גברה, והחשש להימלטות גבר. * **טענות העורר:** טען כי עמידתו בתנאי הפיקוח האלקטרוני למעלה משנתיים וחצי ללא הפרה מעידה על היעדר חשש להימלטות, וכי רמת מסוכנותו לא השתנתה. כמו כן, הדגיש את הצורך להיפרד מילדיו. * **החלטת בית המשפט המחוזי:** קיבל את בקשת המשיבה והורה על החזרת העורר למעצר, תוך שציין כי חזקת החפות אינה עומדת עוד לעורר. **הערר לבית המשפט העליון – סוגיות משפטיות מרכזיות** הערר שהוגש לבית המשפט העליון מעלה מספר שאלות משפטיות הנוגעות לאיזון בין זכות החירות של הנאשם לבין האינטרס הציבורי שבטוחו, ובפרט לאחר הרשעתו: 1. **שינוי הסטטוס המשפטי לאחר הרשעה:** השאלה המרכזית היא האם הרשעה בעבירות חמורות, ובפרט עבירת רצח, משנה באופן מהותי את מאזן השיקולים הנוגעים להמשך מעצרו של נאשם, עד כדי הצדקת ביטול חלופת מעצר שהייתה מקובלת. 2. **משקל חזקת החפות לאחר הרשעה:** פסק הדין בוחן את המשקל שיש לייחס לחזקת החפות במעמד ההרשעה, אל מול החשש המוגבר להימלטות מאימת הדין. 3. **מגבלות הפיקוח האלקטרוני והמסוכנות:** האם עמידה בתנאי הפיקוח האלקטרוני למשך תקופה ממושכת, ללא הפרות, מהווה אינדיקציה מספקת לכך שחלופת המעצר יכולה להמשיך ולשרת את מטרות המעצר גם לאחר ההרשעה? 4. **התמשכות ההליכים והשפעתה על המעצר:** הערר הדגיש את השיהוי הקיצוני בניהול התיק, כשיקול להשאיר את העורר בפיקוח אלקטרוני. 5. **ההשלכות של מעבר ממעצר מלא לפיקוח אלקטרוני:** בית המשפט העליון נדרש להשוות את ההחלטה להעביר את העורר לפיקוח אלקטרוני (שהתבססה על חלוף הזמן) אל מול ההחלטה להחזירו למעצר מאחורי סורג ובריח (לאחר ההרשעה). **הכרעת בית המשפט העליון – עקרונות משפטיים וחידושים** בית המשפט העליון, מפי כבוד השופטת רות רונן, דחה את הערר. להלן עיקרי הנמקותיו, תוך הדגשת העקרונות המשפטיים והחידושים העולים מהן: * **שינוי משמעותי עקב ההרשעה:** בית המשפט הדגיש שלושה עניינים שהשתנו מהותית בין החלטת הנשיא עמית (להעברה לפיקוח אלקטרוני) לבין החלטת בית המשפט המחוזי (להחזרה למעצר): 1. **אובדן חזקת החפות:** העורר אינו נהנה עוד מחזקת החפות, שהייתה שיקול מרכזי בהחלטת הנשיא עמית. 2. **הגברת הסיכון להימלטות:** ההרשעה בעבירות חמורות (ובפרט רצח) מגבירה באופן טבעי את הסיכון שהנאשם יבקש להימלט מאימת הדין. 3. **עמידה בתנאי הפיקוח האלקטרוני:** העובדה שהעורר עמד בתנאי הפיקוח האלקטרוני למעלה משנתיים וחצי ללא הפרה, נלקחה בחשבון, אך לא די בה. * **הבחנה בין החלטת הנשיא עמית להחלטת בית המשפט המחוזי:** בית המשפט העליון הדגיש שהחלטת הנשיא עמית להעביר את העורר לפיקוח אלקטרוני התבססה בעיקר על חלוף הזמן ועל שהיית העורר "תחת צלה של חזקת החפות". משנעלמה חזקה זו, הנימוק העיקרי לכך אינו רלוונטי עוד. * **משקל ההרשעה בעבירות חמורות:** בית המשפט קבע כי הרשעה בעבירה שדינה מאסר עולם חובה משנה את רמת הסיכון להימלטות. גם ערבויות גבוהות אינן מבטלות לחלוטין את החשש, במיוחד נוכח עברו הפלילי של העורר והתסקירים השליליים. * **התנהגות טרום-הכרעת דין מול התנהגות שלאחריה:** נקודה מרכזית בפסק הדין היא ההבחנה בין התנהלות הנאשם לפני הכרעת הדין לבין זו שלאחריה. בית המשפט סבר כי התנהגותו התקינה של העורר במשך תקופת הפיקוח האלקטרוני (כ-2.5 שנים) אינה מספיקה כדי "להפוך את הקערה על פיה". זאת, מכיוון שבתקופה זו עדיין עמדה לו חזקת החפות, והוא יכול היה לקוות לזיכוי. לאחר ההרשעה, הדינמיקה משתנה, ואין די בהתנהלות העבר כדי להבטיח את התנהגותו העתידית. * **התייחסות לפסיקה קודמת:** בית המשפט התייחס לשתי החלטות שהוצגו על ידי העורר: * **בש"פ 3565/15 אליהו נ' פלוני:** קבע כי הרשעה כשלעצמה אינה מצדיקה השבה אוטומטית למעצר. בענייננו, בית המשפט מצא כי קיימת עילת מעצר חדשה, וזאת נוכח חומרת העבירות בהן הורשע העורר. * **בש"פ 5722/20 מדינת ישראל נ' עאמר:** עסק במקרה של נאשם שהורשע ברצח והושאר בפיקוח אלקטרוני. בית המשפט העליון קבע כי באותו מקרה, בית המשפט המחוזי שקל מכלול נסיבות אישיות, אך בענייננו, בית המשפט המחוזי הגיע למסקנה שונה, ובית המשפט העליון אינו רואה מקום להתערב בה. * **בקשת פרידה מהילדים:** בית המשפט דחה גם את בקשתו של העורר לאפשר לו להיפרד מילדיו, וקבע כי חזקה עליו שהיה מודע לאפשרות החזרה לכלא ונפרד מילדיו כנדרש. **עקרונות משפטיים וחידושים עיקריים:** 1. **המעבר מהרשעה (לפני גזר דין) למצב שלאחר ההרשעה:** פסק הדין מדגיש את השינוי המהותי במעמד הנאשם ובמאזן השיקולים בעת החלטה על המשך מעצרו, כאשר חזקת החפות מתחלפת בהכרעת דין מרשיעה. זהו עיקרון יסוד בדיני מעצרים, שקיבל כאן ביטוי ברור. 2. **הגבלת ההסתמכות על עמידה בתנאי חלופת מעצר לאחר הרשעה:** אף שעמידה בתנאי פיקוח אלקטרוני למשך תקופה ממושכת היא ראיה חיובית, פסק הדין קובע כי היא אינה גוברת באופן אוטומטי על הסיכון המוגבר להימלטות הנגזר מהרשעה בעבירות חמורות. 3. **הבחנה בין נימוקי המעצר הראשוני לנימוקים שלאחר ההרשעה:** פסק הדין מדגים כיצד נימוקים שהיו רלוונטיים למעצר ראשוני או לחלופת מעצר (כגון התמשכות הליכים) עשויים לאבד ממשקלם או להידחות אל מול נימוקים חדשים ועצמאיים העולים מהרשעה. 4. **מגבלות ההשוואה לפסיקה קודמת:** פסק הדין מדגיש את חשיבות בחינת מכלול הנסיבות הייחודיות של כל מקרה, ואת האופן שבו החלטות קודמות (גם כאלה שהתירו פיקוח אלקטרוני לאחר רצח) אינן יוצרות תקדים מחייב כאשר נסיבות העניין שונות. **סיכום** פסק הדין מאשר את החלטת בית המשפט המחוזי להחזיר את העורר למעצר מאחורי סורג ובריח עד למתן גזר דין. הוא מדגיש כי ההרשעה בעבירות חמורות, ובפרט בעבירת רצח, משנה באופן מהותי את מאזן השיקולים, מבטלת את חזקת החפות, ומגבירה את החשש להימלטות מאימת הדין, באופן הגובר על העובדה שהעורר עמד בתנאי הפיקוח האלקטרוני לאורך תקופה ממושכת. הערר נדחה, תוך שהתקבלו במלואן הנמקות בית המשפט המחוזי.

חקיקה מקושרת

חוק העונשיןחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים)

עמ"ת 24984-09-25 שקד דרור נ. מדינת ישראל, עליון (17.9.2025)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית