תפ"ח 45141-02-11

תקציר

הכרעת הדין דנה בחקירתו של קטין שהאשים את שכנו, א.ז., בביצוע מעשים מיניים בו. השופט, בן ציון גרינברגר, מוצא פגמים רבים בהליך החקירה. ראשית, החוקר, הרן, נמנע מלגלות כי הכיר בעבר את הנאשם כקצין מבחן של הקטין, דבר שיצר ניגוד עניינים. הפרה זו של כללי האתיקה מעוררת ספק באשר למהימנות החקירה. חוסר האובייקטיביות של הרן במהלך החקירה, יחד עם התעלמותו מפגמים פרוצדורליים, היטו את הקטין להאשים את א.ז. בנוסף, השופטת מבקרת את הרן על כך שלא אפשרה לקטין להעיד בבית המשפט, ובכך מונעת מההגנה לחקור אותו חקירה נגדית. מחדלי החקירה, לצד עדותה התומכת הלקויה של האם – שכללה פרטים מפוברקים – אינם מהווים ראיות מספיקות להרשעת הנאשם מעבר לספק סביר. גרסתה של האם לגבי השתלשלות האירועים שהובילה להתייעצות במרכז הגנה הוכחה כשגויה, והטילה ספק באמינותה. בנוסף, מעדותו של ד"ר זר-ציון עולה כי הנאשם לא היה מסוגל פיזית לבצע חלק מהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום. השופט גרינברגר מסכם כי ליקויים אלה מותירים ספק סביר וממליץ לזכות את הנאשם מהאישומים. השופטים הבכירים צבי סגל ומשה יועד הכהן מסכימים עם ההמלצה, והובילו להחלטה לזכות את הנאשם בשל הספק הקיים.