ע"א 832/81

תקציר

המשיב תבע את המערערת בבית המשפט המחוזי בגין הפרשי ריבית על בסיס חוזה הלוואה. התיק עבר לפסק דין מקוצר, כאשר המערערת ביקשה רשות להתגונן, אשר נדחתה על ידי הרשם, מה שהוביל לפסק דין לטובת המשיב על סך 81,150.80 ₪ בתוספת ריבית. המחלוקת נסבה על פרשנות סעיף בחוזה המתייחס לשינויים בריבית לאורך זמן. פרשנותו של המשיב התקבלה על ידי בית המשפט המחוזי, ואילו המערער הציע שני פירושים חלופיים. הפרשנות הראשונה סתרה את לשון החוזה ונדחתה על ידי בית המשפט המחוזי, והשנייה, שהועלתה לראשונה בערעור, נמצאה כבלתי מתיישבת עם כוונת הצדדים. בית המשפט העליון הסכים עם פרשנותו של בית המשפט המחוזי ודחה את הערעור, תוך שהוא מאשר את פסק הדין לטובת המשיב. בית המשפט העליון הדגיש כי פרשנות חוזית צריכה לשקף את כוונת הצדדים וכי לשון חוזית ברורה צריכה להתפרש על ידי בית המשפט מבלי להיזקק לראיות חיצוניות. דעת הרוב של השופט שמגר נתמכה על ידי השופט ברק, ואילו השופט בך הסכים.