בג"צ 1722/05

תקציר

העותר, קצין מחשבים במחוז תל אביב של משטרת ישראל, ביקש להתמחות במשפטים כתובע משטרתי במחוז דרום. עם זאת, בשל ותק קצר ורקורד ביצועים לקוי, היא לא עמדה בקריטריונים להתמחות. העותרת טענה כי ניתנה לה הבטחה שלטונית לשמש כתובעת וכי ביטול הבטחה זו אינו סביר ומפלה. בינתיים, שלושה שוטרים נוספים שהתמחו אף הם בניגוד לתקנות הורשו להשלים את התמחותם. המשיבים הודו כי ההחלטה לאשר את התמחותו של העותר הייתה שגויה וחרגה ממדיניות המשטרה. הם ביטלו את האישור בנימוקים כגון היעדר כישורים חריגים של העותר והצורך לתעדף קצינים ותיקים. בית המשפט קבע, כי למשיבים שיקול דעת לחזור בהם מהחלטתם, שכן היא שגויה ואינה שוקלת את כל הגורמים הרלוונטיים. זאת ועוד, תקופת ההסתמכות הקצרה – שבועיים – והפיצוי המוצע שללו את טענת העותרת להסתמכות מופרזת על ההבטחה. בית המשפט הדגיש את ההתערבות המוגבלת בענייני כוח אדם בתוך גופים היררכיים כמו המשטרה. לבסוף, נבדל מצבם של שלושת הקצינים האחרים, שכן הם לא היו מתחרים ישירים על אותו תפקיד. לפיכך, העתירה נדחתה ללא הוצאות.