תע"א 1728/08

תקציר

התובע, עובד הנתבעות, הגיש נגדם תביעה בגין תקופת העסקתו ממרץ 2005 ועד נובמבר 2007. התובע טען כי מר מוטי שחם, הנתבע מס' 2, היה מעסיקו בפועל, ועל כן ביקש להרים את המסך בין מר שחם לבין החברות שהנפיקו את תלושי השכר שלו, שהיו בשליטתו של מר שחם. התובעת תבעה פיצויי פיטורים, הפרשות שלא שולמו לביטוח מנהלים, הפרשי שעות נוספות, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה, ניכויים שלא כדין בגין קורס, רכב, טלפון נייד והשתתפות עצמית, וכן פיצוי בגין עוגמת נפש. הנתבעים הכחישו כל אחריות. בית המשפט פסק לטובת התובע וקיבל את טענותיו כלשונן, בשל עדותו האמיתית והחקירה הנגדית האינטנסיבית שעבר. עוד ציין בית המשפט כי אין זו התביעה הראשונה נגד מר שחם, והוא כבר מודע לפסיקה נוספת במקרה דומה. השופט הדגיש כי שחם שלט בכל החברות ויצר בלבול ביניהן כדי להימנע מתשלום חובות, מה שהצדיק את הרמת המסך בינו לבין החברות. בית הדין קבע כי לתובע היו יחסי עובד-מעביד עם מר שחם והחברות, ותנאי עבודתו הורעו עד כדי הצדקה להתפטרותו. התובעת הייתה זכאית לפיצויי פיטורים, פדיון ימי חופשה, דמי הבראה והפרשות לפנסיה שלא שולמו. כמו כן אושרו ניכויים שלא כדין עבור קורס, רכב, טלפון סלולרי והשתתפות עצמית. בית המשפט פסק לתובע גמול שעות נוספות, אך דחה את תביעתו לתוספת שעות בערבי חג בשל חוסר הוכחות. השופטת דחתה את התביעה בגין עוגמת נפש אך ציינה כי לתובעת נגרמה מצוקה נפשית בשל חוסר תום הלב של הנתבעים במהלך ההליך. לבסוף, בית המשפט הורה לכל הנתבעים, לרבות מר מוטי שחם, לשלם לתובע סכומי פיצוי שונים, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין. הסכומים היו אמורים להיות משולמים תוך 30 יום עם הפרשי הצמדה וריבית ממועד סיום יחסי עובד מעביד.